קוד: החוקיות בטבע כרעיון דתי (קטעים) בתנ"ך
סוג: כלל
מאת: צוריאל אדמנית
אל:
(לקט מתוך: צוריאל אדמנית, בתוך הזרם ונגדו, עמ' 27-29; ה'תשכ"ה).
וַיָּרַח ה' אֶת רֵיחַ הַנִּיחֹחַ וַיֹּאמֶר ה' אֶל לִבּוֹ לֹא אֹסִף לְקַלֵּל עוֹד אֶת הָאֲדָמָה בַּעֲבוּר הָאָדָם כִּי יֵצֶר לֵב הָאָדָם רַע מִנְּעֻרָיו וְלֹא אֹסִף עוֹד לְהַכּוֹת אֶת כָּל חַי כַּאֲשֶׁר עָשִׂיתִי. עֹד כָּל יְמֵי הָאָרֶץ זֶרַע וְקָצִיר וְקֹר וָחֹם וְקַיִץ וָחֹרֶף וְיוֹם וָלַיְלָה לֹא יִשְׁבֹּתוּ" (פירוט): לפני המבול, ה' היה משקה את האדמה בהשגחה פרטית. אחרי המבול, ההשגחה נסתרת יותר, "הדבר תלוי באמונתו של האדם, וטוב לו בכך, כי אין הוא מסוגל להתקיים בתלות הרצופה והמודעת ברצון ה'".
הַמַּאֲכִלְךָ מָן בַּמִּדְבָּר אֲשֶׁר לֹא יָדְעוּן אֲבֹתֶיךָ לְמַעַן עַנֹּתְךָ וּלְמַעַן נַסֹּתֶךָ לְהֵיטִבְךָ בְּאַחֲרִיתֶךָ. וְאָמַרְתָּ בִּלְבָבֶךָ כֹּחִי וְעֹצֶם יָדִי עָשָׂה לִי אֶת הַחַיִל הַזֶּה..." (פירוט): "העינוי שבאכילת מן היה בתלות הבלתי-פוסקת של האדם בהשגחה האישית... ה"טוב באחריתך" הוא עיבוד האדמה - האדם יכול לפרש את הצלחתו כפי כוחו ועוצם ידו".
וְזָרַח הַשֶּׁמֶשׁ וּבָא הַשָּׁמֶשׁ וְאֶל מְקוֹמוֹ שׁוֹאֵף זוֹרֵחַ הוּא שָׁם. הוֹלֵךְ אֶל דָּרוֹם וְסוֹבֵב אֶל צָפוֹן סוֹבֵב סֹבֵב הוֹלֵךְ הָרוּחַ וְעַל סְבִיבֹתָיו שָׁב הָרוּחַ" - לפי זה אין שום ערך לתנועה המחזורית הזאת של חוקי הטבע, אולם - מה שבעיני הספקן חסר-משמעות, הוא מלא ייעוד בעיני ישעיהו, ישעיהו נה10: "
כִּי כַּאֲשֶׁר יֵרֵד הַגֶּשֶׁם וְהַשֶּׁלֶג מִן הַשָּׁמַיִם וְשָׁמָּה לֹא יָשׁוּב כִּי אִם הִרְוָה אֶת הָאָרֶץ וְהוֹלִידָהּ וְהִצְמִיחָהּ וְנָתַן זֶרַע לַזֹּרֵעַ וְלֶחֶם לָאֹכֵל" - הגשם והשלג חוזרים למקומם, אך ל לריק - הם מילאו שליחות חשובה - לרוות את הארץ ולכלכל את יושביה.
הַאוֹתִי לֹא תִירָאוּ נְאֻם ה'? אִם מִפָּנַי לֹא תָחִילוּ? אֲשֶׁר שַׂמְתִּי חוֹל גְּבוּל לַיָּם חָק עוֹלָם וְלֹא יַעַבְרֶנְהוּ, וַיִּתְגָּעֲשׁוּ וְלֹא יוּכָלוּ וְהָמוּ גַלָּיו וְלֹא יַעַבְרֻנְהוּ; וְלָעָם הַזֶּה הָיָה לֵב סוֹרֵר וּמוֹרֶה סָרוּ וַיֵּלֵכוּ". האדם צריך ללמוד מהטבע, איך לקיים את חוקי ה' בדקדקנות ולא לעבור עליהם.
וַיַּעֲמִידֵם לָעַד לְעוֹלָם חָק נָתַן וְלֹא יַעֲבוֹר", תהלים קמח14: "
וַיָּרֶם קֶרֶן לְעַמּוֹ תְּהִלָּה לְכָל חֲסִידָיו לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל עַם קְרֹבוֹ הַלְלוּ יָהּ" - הפרק מקביל בין כוחות הטבע, המקיימים את חוקי ה', לבין עם ישראל, המקיימים את חוקי התורה.
כֹּה אָמַר ה' נֹתֵן שֶׁמֶשׁ לְאוֹר יוֹמָם חֻקֹּת יָרֵחַ וְכוֹכָבִים לְאוֹר לָיְלָה רֹגַע הַיָּם וַיֶּהֱמוּ גַלָּיו ה' צְבָאוֹת שְׁמוֹ: אִם יָמֻשׁוּ הַחֻקִּים הָאֵלֶּה מִלְּפָנַי נְאֻם ה' גַּם זֶרַע יִשְׂרָאֵל יִשְׁבְּתוּ מִהְיוֹת גּוֹי לְפָנַי כָּל הַיָּמִים" - "הנביא מתייחס כנראה לפסוקים בפרשת נוח (הפועל שבת). היציבות שבחוקי הטבע משמשת כמשל לנצחיות קיום זרע ישראל בנבואת הנחמה". ישעיהו נד9-10: "
כִּי מֵי נֹחַ זֹאת לִי אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתִּי מֵעֲבֹר מֵי נֹחַ עוֹד עַל הָאָרֶץ כֵּן נִשְׁבַּעְתִּי מִקְּצֹף עָלַיִךְ וּמִגְּעָר בָּךְ. כִּי הֶהָרִים יָמוּשׁוּ וְהַגְּבָעוֹת תְּמוּטֶנָה וְחַסְדִּי מֵאִתֵּךְ לֹא יָמוּשׁ וּבְרִית שְׁלוֹמִי לֹא תָמוּט אָמַר מְרַחֲמֵךְ ה'" - המליצה של ישעיהו עזה יותר מזו של ירמיהו: גם אם חוקי הטבע יופרו וההרים ימושו - ה' לא יסיר את חסדו מעם ישראל, ונצחיות ישראל מובטחת. כך גם ב ישעיהו נא6: "
שְׂאוּ לַשָּׁמַיִם עֵינֵיכֶם וְהַבִּיטוּ אֶל הָאָרֶץ מִתַּחַת כִּי שָׁמַיִם כֶּעָשָׁן נִמְלָחוּ וְהָאָרֶץ כַּבֶּגֶד תִּבְלֶה וְיֹשְׁבֶיהָ כְּמוֹ כֵן יְמוּתוּן וִישׁוּעָתִי לְעוֹלָם תִּהְיֶה וְצִדְקָתִי לֹא תֵחָת" (פירוט).
דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְאָמַרְתָּ אֲלֵהֶם כִּי תָבֹאוּ אֶל הָאָרֶץ אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לָכֶם וְשָׁבְתָה הָאָרֶץ שַׁבָּת לה'" - זרע וקציר ישבותו! הארץ תשבות! האדם הוא המחזיר את הארץ לתלות הישירה בה', כימי ראשית, לפני חטא המבול, וכימי אחרית של נבואת ישעיהו.
ראו עוד: האם חוקי הטבע משתנים?.