אחוות מלכים

קוד: אחוות מלכים בתנ"ך

סוג: כלל

מאת: אראל

אל:

[ע"פ "פרקי אליהו" מאת הרב אלחנן סמט / הוצאת מעליות ה'תשס"ג / עמ' 408]

ר' אהרן אבן חיים (מחכמי פאס לפני כארבע מאות שנה), בפירושו 'לב אהרן' לספר שופטים (ח' יח-יט), ונציא שס"ט, עמד על קיומו של חוק בלתי כתוב בין מלכי עמי קדם. כך הוא כותב: "אין דרך המלכים להרוג המלכים אשר יהיו שובים, [וזאת] כדי לחלוק כבוד למלכות... וקלון גדול אצל כל מלכי העולם, אם יהרוג אותם [המלך המנצח] ".

לדברים אלה יש כמה ראיות בתנ"ך:

ביאור זה לחטאם של שאול ואחאב בהשארת "עמיתיהם" בחיים נמצא בעיונה של נחמה לייבוביץ' ע"ה להפטרת פרשת זכור [ "ויחמול שאול והעם", פרשת ויקרא, סדרה חמישית, תשי"ט; נדפס לאחרונה ב"פרקי נחמה - ספר זיכרון לנחמה ליבוביץ', תשס"א, עמ' 540]. המעיין בדבריה (בסוף אותו עיון) ימצא דוגמה להתנהגות מעין זאת גם בהסטוריה הקרובה, בעת המהפכה הצרפתית.

כך פירש את חטאם גם הרב אלחנן סמט, ושלל אפשרויות הסבר אחרות להתנהגותו של אחאב (במאמרו "המלחמות הראשונות בין אחאב ובן-הדד", מגדים טז ה'תשנ"ב, עיון ד, עמ' 77-82).

נביאי ישראל התנגדו למנהג זה וראו בו מנהג לא צודק:

רמזים בתנ"ך מלמדים, שיש קשר בין חמלתם של מלכי ישראל על מלכי הגויים, לבין התאכזרותם של מלכי ישראל לבני עמם:

תגובות