ישנם כמה פסוקים בתנ"ך המלמדים על גישה כלכלית מאוזנת - לא סוציאליסטית ולא קפיטליסטית.
א.
ויקרא יט15: "לֹא תַעֲשׂוּ עָוֶל בַּמִּשְׁפָּט: לֹא תִשָּׂא פְּנֵי דָל, וְלֹא תֶהְדַּר פְנֵי גָדוֹל; בְּצֶדֶק תִּשְׁפֹּט עֲמִיתֶךָ
" (פירוט)
-
לא תשא פני דל - כנגד הסוציאליזם, הנותן לעניים ולוקח מעשירים.
-
לא תהדר פני גדול - כנגד הקפיטליזם, הנותן עדיפות לעשירים (לדוגמה, בפריסת חובות של בעלי ההון).
ב.
ויקרא כה23: "
וְהָאָרֶץ לֹא תִמָּכֵר לִצְמִתֻת; כִּי לִי הָאָרֶץ, כִּי גֵרִים וְתוֹשָׁבִים אַתֶּם עִמָּדִי
":
-
הארץ תימכר - כנגד הסוציאליזם, הטוען שכל הקרקעות צריכות להיות בבעלות המדינה, כל שימוש בקרקע דורש אישור מ"מינהל מקרקעי ישראל", ואין לאפשר שום בעלות פרטית.
-
לא לצמיתות - כנגד הקפיטליזם, הטוען שמותר למכור כל קרקע לצמיתות, כך שבסופו של דבר כל הקרקעות עלולות להיות בידי בעלי ההון.
ג.
משלי טו27: "
עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה
" (
פירוט):
-
עוכר ביתו בוצע בצע - כנגד הקפיטליזם, הטוען שאם כל אדם ינהג לפי האינטרסים האנוכיים שלו, וירדוף בצע כאוות נפשו, בסופו של דבר המשק יגיע למצב טוב יותר.
-
ושונא מתנות יחיה - כנגד הסוציאליזם, הטוען שהמדינה צריכה לתת מתנות בסיטונות - קיצבאות, סלים, הטבות, סובסידיות ועוד.
ואולי על כך נאמר,
משלי ד27: "
אַל תֵּט
יָמִין
וּשְׂמֹאול, הָסֵר רַגְלְךָ מֵרָע
" (
פירוט).