קוד: חלונות 2000 בתנ"ך
סוג: כלל_דמות
מאת: ציפורה מושקאט
אל: שיעור נח"ת שבת כסלו ס'
[ציפורה מושקאט; חלק מהשיעור " ויקצוף משה... וייטב בעיניו "]
בשישה מקומות בתורה נזכר שמשה טעה או שהוא לא ידע הלכה מסויימת:
וייקוב בן האישה הישראלית את השם, ויקלל; ויביאו אותו אל משה; ושם אימו שלומית בת דברי למטה דן. ויניחוהו במשמר, לפרוש להם על פי ה' . וידבר ה' אל משה לאמור: 'הוצא את המקלל אל מחוץ למחנה, וסמכו כל השומעים את ידיהם על ראשו; ורגמו אותו כל העדה...'
ויהי אנשים, אשר היו טמאים לנפש אדם, ולא יכלו לעשות הפסח ביום ההוא; ויקרבו לפני משה ולפני אהרון ביום ההוא. ויאמרו האנשים ההמה אליו: 'אנחנו טמאים לנפש אדם; למה ניגרע לבלתי הקריב את קרבן ה' במועדו בתוך בני ישראל?' ויאמר אליהם משה: 'עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם.' וידבר ה' אל משה לאמור: 'דבר אל בני ישראל לאמור: איש איש כי יהיה טמא לנפש או בדרך רחוקה לכם או לדורותיכם, ועשה פסח לה'. בחודש השני בארבעה עשר יום בין הערביים יעשו אותו, על מצות ומרורים יאכלוהו...'
ויהיו בני ישראל במדבר; וימצאו איש מקושש עצים ביום השבת. ויקריבו אותו המוצאים אותו מקושש עצים -- אל משה ואל אהרון ואל כל העדה. ויניחו אותו במשמר, כי לא פורש מה ייעשה לו. ויאמר ה' אל משה: 'מות יומת האיש; רגום אותו באבנים כל העדה מחוץ למחנה.'
והנה איש מבני ישראל בא, ויקרב אל אחיו את המדיינית, לעיני משה ולעיני כל עדת בני ישראל; והמה בוכים פתח אוהל מועד. וירא פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן; ויקם מתוך העדה, וייקח רומח בידו. ויבוא אחר איש ישראל אל הקובה, וידקור את שניהם -- את איש ישראל ואת האישה אל קובתה; ותיעצר המגפה מעל בני ישראל... וידבר ה' אל משה לאמור: 'פינחס בן אלעזר בן אהרון הכוהן השיב את חמתי מעל בני ישראל, בקנאו את קנאתי בתוכם; ולא כיליתי את בני ישראל בקנאתי...'
(בהמשך -- במדבר לו 1 -- מסופר על טענתם של בני יוסף באותו עניין, ועל תשובת משה על-פי ה').ותקרבנה בנות צלופחד... ותעמודנה לפני משה ולפני אלעזר הכוהן ולפני הנשיאים וכל העדה, פתח אוהל מועד לאמור: 'אבינו מת במדבר, והוא לא היה בתוך העדה הנועדים על ה' בעדת קורח; כי בחטאו מת, ובנים לא היו לו. למה ייגרע שם אבינו מתוך משפחתו, כי אין לו בן? תנה לנו אחוזה בתוך אחי אבינו!' ויקרב משה את משפטן לפני ה'. ויאמר ה' אל משה לאמור: 'כן בנות צלופחד דוברות. נתון תיתן להם אחוזת נחלה בתוך אחי אביהם; והעברת את נחלת אביהן להן...'
כל המקומות האלה מראים לנו שמשה רבנו לא היה מושלם; הוא לא ידע הכל ולפעמים טעה. כל המקומות האלה מראים על סדקים בדמותו המושלמת של משה. אפשר להתייחס לסדקים האלה כאל חלונות לעתיד – מכל אחד מהם אפשר ללמוד לקח חשוב לעתיד:
אמרו במדרש רבה:וישמע משה וייטב בעיניו
העביר משה קול במחנה שטעה, ופירש בעל 'הרחב דבר':
וטעם העברה זו – ללמד לחכמי הדור ולדורות הבאים, שלא יהיה אדם גדול בוש ונרתע טעות הוראה. שהרי משה רבנו ג"כ טעה.
"; לא ידעו בכלל האם הוא חייב מיתה); הוא כאילו אמר: "אני סומך עליכם שלא תעשו דבר כל-כך נורא; לא צריך להגיד מה יקרה למי שכן יעשה את זה..." מכאן אפשר ללמוד שלא תמיד צריך לפרט את העונש על עבירות חמורות; צריך לתת לאנשים אשראי שהם לא יעברו עבירות חמורות.לפרוש להם על פי ה'
" כל בני ישראל עומדים ורואים שמשה שומע את דבר ה'. הסיפור בא ללמד אותם שכל הדברים אכן נאמרו למשה מפי ה'.עמדו ואשמעה מה יצווה ה' לכם.
"), אבל לא ידעו באיזו מיתה: "מחלליה מות יומת
" הסיפור בא ללמד שצריך לדקדק בפרטים של כל מצווה.כי לא פורש מה ייעשה לו.