קוד: ביאור:דניאל ט26 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
וְאַחֲרֵי הַשָּׁבֻעִים שִׁשִּׁים וּשְׁנַיִם יִכָּרֵת מָשִׁיחַ וְאֵין לוֹ, וְהָעִיר וְהַקֹּדֶשׁ יַשְׁחִית עַם נָגִיד הַבָּא וְקִצּוֹ בַשֶּׁטֶף וְעַד קֵץ מִלְחָמָה נֶחֱרֶצֶת שֹׁמֵמוֹת"
"שָבֻעִים ששים ושנים
" = טווח-זמן; ע"פ רוב המפרשים
הכוונה ל-62 שבועות של שנים, כלומר, 434 שנים (ע"פ רש"י הכוונה לזמן שעבר
מנבואה זו ועד חורבן בית המקדש השני; ע"פ ראב"ע הכוונה למשך הזמן שבית שני
עמד על תלו; ויש פירושים נוספים).
משיח = אדם שנמשח לתפקיד חשוב - מלך או כהן גדול.
יכרת
= ייהרג, יגורש או יאבד את תפקידו.
ואין לו
= ואין לו מחליף, לא יבוא מלך או כהן גדול אחר במקומו.
יכרת משיח ואין לו
= המלך או הכהן הגדול שיהיה באותו זמן ייהרג, יגורש או יאבד את תפקידו, ולא יהיה לו מחליף.
ואחרי השבעים ששים ושנים יכרת משיח ואין לו
= אחרי תקופה של 62 שבועות שנים, יגורש המנהיג מתפקידו ולא יהיה לו מחליף, כלומר, השלטון היהודי העצמאי ייפסק.
ע"פ רוב המפרשים, נבואה זו התקיימה עם חורבן בית שני, כאשר המלך האחרון ביהודה - אגריפס השני - נהרג או הגלה לרומי, או כאשר הכהן הגדול האחרון נהרג ע"י הרומאים.
בכל מקרה, מדובר על נבואה ממוקדת, המתייחסת לתקופה ממוקדת שבה נכרת ונפסק השלטון במדינת יהודה. אי אפשר להסיק מכאן שהנבואות על משיח בן דוד בטלו לגמרי, ושלא יתקיימו בעתיד.