קוד: ביאור:נחמיה יג10 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
נחמיה יג10: "וָאֵדְעָה כִּי מְנָיוֹת הַלְוִיִּם לֹא נִתָּנָה, וַיִּבְרְחוּ אִישׁ לְשָׂדֵהוּ, הַלְוִיִּם וְהַמְשֹׁרְרִים עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה
"
מה עושים משרתי הציבור, כאשר הציבור לא משלם להם מספיק שכר?
- הם מתפטרים והולכים לחפש פרנסה אחרת. כך קרה בימי נחמיה.
לפי התורה, כל אדם שיש לו קרקע חייב לתת תרומות ומעשרות לכהנים וללוויים, כדי שיהיו פנויים לשרת בבית המקדש. המצווה הזו מוטלת על כל אדם ואדם באופן פרטי ולא על השלטון המרכזי (חוקי התורה בכלל לא מניחים שיש מדינה או שלטון מרכזי כלשהו). בימי נחמיה, רוב בני ישראל זלזלו במצווה הזאת ולא קיימו אותה, וכתוצאה מכך הלוויים עזבו את משמרתם בבית המקדש.
נחמיה, שהיה אז השליט המרכזי מטעם מלך פרס, החליט להתערב:
נחמיה יג11: "וָאָרִיבָה אֶת הַסְּגָנִים, וָאֹמְרָה 'מַדּוּעַ נֶעֱזַב בֵּית הָאֱלֹהִים?' וָאֶקְבְּצֵם וָאַעֲמִדֵם עַל עָמְדָם
"
נחמיה יג12: "וְכָל יְהוּדָה הֵבִיאוּ מַעְשַׂר הַדָּגָן וְהַתִּירוֹשׁ וְהַיִּצְהָר לָאוֹצָרוֹת
"
נחמיה אסף את כל הסגנים (כנראה ראשי המשפחות), ודרש מהם לפעול לתקן את המצב. הוא דרש מהלויים שיחזרו למקומם בבית המקדש, ודרש מבני שבט יהודה שיחזרו להביא את המעשרות לאוצרות המקדש.
1. פירשנו שבני ישראל לא נתנו תרומות ומעשרות כלל, ולכן הלויים הלכו לעבוד בשדות: "ואדעה" - נודע לי אשר לא ניתן מתנות הלוים ואין להם די
סיפוקם ולזה ברח כל אחד לשדהו לעבדה בחרישה וקצירה להחיות נפשו
"עושי המלאכה" - מלאכת השיר והגפת השערים. "מדוע נעזב" - למה היא עזובה מן
הלוים משרתי הבית? "ואקבצם" - קבצתי את הלוים והעמדתים על מקום מעמדם כל
אחד במשמרו כמו שהיה מאז. "וכל יהודה" - כאשר חזרו הלוים למקומן חזרו גם הם
להביא המעשרות אל האוצרות לחלקם ללוים
"
(מצודות).
כשבני ישראל נכנסו לארץ בפעם הראשונה, ללויים לא היו שדות; אבל כשבני ישראל נכנסו לארץ בפעם השניה, בימי בית שני, ייתכן שגם הלויים קיבלו שדות, או שהם קנו.
2. ויש שפירשו, שבני ישראל נתנו מעשרות אבל לא בבית המקדש אלא בשדות, וכתוצאה מכך הלויים היו צריכים לעבור משדה לשדה כדי לקבל את שכרם: ""מניות" - מנות "לא נתנה" - שלא נתנו ישראל שם המתנות ועל כן ברחו והלכו להם אנה ואנה לשאול מתנותיהם ולא היו עוסקים
כל כך בעבודתם. "ואקבצם" - קבצתי את הכהנים והלוים להעמידם על משמרתם בעבודתם וכל ישראל היו מביאים להם שם מתנותם." (רש"י).