קוד: ביאור:קהלת י9 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
קהלת י9: "מַסִּיעַ אֲבָנִים יֵעָצֵב בָּהֶם, בּוֹקֵעַ עֵצִים יִסָּכֶן בָּם
"
1. ע"פ
ר' יוסף קרא,
יעצב מלשון עצב = צער,
יסכן מלשון סכנה: "מסיע אבנים - פעמים שהם באים לו
לעצבון, כשם שהוא אומר (במשלי כו-כז) "כורה שחת בה ייפול וגולל אבן אליו תשוב"; וכן
בוקע עצים ייסכן בם - לשון
סכנה, פעמים חוטב עצים ונשל קיסם מן הבקעת והכה אותו ומת
"; וכן פירשו ר' ישעיהו מטראני, JPS. וש' ל' גורדון הביא גם פירוש ש-
ייסכן מלשון סכין - ייחתך בם; בכל מקרה, הפסוק מדבר על סכנות בעבודה, כמשל לכך שכל אדם מקבל את תוצאות מעשיו.
וְשַׂמְתָּ שַׂכִּין בְּלֹעֶךָ אִם בַּעַל נֶפֶשׁ אָתָּה" (פירוט); וגם שם המשמעות אינה ברורה).
2.ע"פ
רש"י,
יעצב מלשון עצבון = עבודה,
יסכן מלשון סוכנת = מחממת (גם בערבית השורש "סחן" משמעו "חום"; גם המאכל
חמין נקרא בערבית
סחינה): "מסיע אבנים ממחצבתם בהרים
מתיגע להם:
יעצב - לשון יגיעה, כמו (בראשית ג)
בעצבון תאכלנה, כלומר: כל אדם, לפי מלאכתו - עצבונו; אף עושה רעה לפי זריעתו יקצור:
יסכן בם - יתחמם בם, כמו (מלכים א א)
ותהי לו סוכנת; אף העוסק בתורה ובמצות, סופו ליהנות מהם
"; וכן פירש רשב"ם.
3. לכן נראה לי, שבפסוק זה, יעצב מלשון עיצוב = פיסול; יסכן מלשון מסכנות = אסמי תבואה; והפסוק כולו הוא חיובי - המתאמץ ומסיע אבנים ממחצבתם, יוכל לעצב בהן מבנים ופסלים לפי רצונו; המתאמץ ובוקע עצים - יוכל להשתמש בהם לבניית אסמי תבואה; בקיצור: מי שעושה את העבודה - הוא שצריך לקבוע איך להשתמש בתוצאותיה.