ה' בחכמה יסד ארץ

קוד: ביאור:משלי ג19 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

ספר משלי מקשר בין בריאת העולם לבין חכמה, בינה ודעת:

משלי ג19-20: "ה' בְּחָכְמָה יָסַד אָרֶץ, כּוֹנֵן שָׁמַיִם בִּתְבוּנָה;בְּדַעְתּוֹ תְּהוֹמוֹת נִבְקָעוּ, וּשְׁחָקִים יִרְעֲפוּ טָל".

הפסוקים קוראים לנו להתחבר אל החכמה האלהית, ללמוד אותה ולהשתמש בה. באיזו חכמה בדיוק מדובר?

1. ע"פ חז"ל, "ה' בחכמה יסד ארץ - ע"פ התורה; והיא החכמה והיא התבונה והיא הדעת" (רש"י, וכן מצודות). ה' "הסתכל בתורה וברא את העולם"; התורה כוללת את התכנית הרוחנית של העולם ואת התכלית שלשמה נברא העולם, וכדי להבין את העולם יש ללמוד תורה.

2. וע"פ הפשט, הכוונה גם לחכמת המדע והטבע. העולם נברא לא במקרה אלא בתכנון ומחשבה, וכדי להבין את העולם יש לחקור את החכמה האלהית העומדת ביסודו, את חוקי הטבע. 

ישנם פילוסופים הטוענים, "שאין ה' עושה דבר בגלל דבר אחר, ואין שם סיבות ולא מסובבים, אלא כל מעשיו כפי הרצון, ואין לדרוש להם תכלית, ואין לומר מדוע עשה זה, אלא כל אשר יחפוץ יעשה, ואינו תוצאה של חכמה"; הפסוק שלנו מלמד שאין זה כך, אלא כל מעשה הבריאה נעשה בחכמה ובחוקיות; שאם לא כן, "הרי יהיו מעשי ה'... נכללים בחלק ההבל, ואף יותר גרוע ממעשה ההבל...". ולכן "עם מה שאנו בדעה שהעולם מחודש, הרי כל חכמינו ומלומדינו אינם סוברים כי זה בסתם רצון בלבד, אלא אומרים כי חכמתו יתעלה, אשר נעלם ממנו השגתה, חייבה מציאות העולם הזה בכללותו בהכרח בזמן שנמצא, ואותה החכמה עצמה אשר לא תשתנה חייבה את ההעדר לפני שיימצא העולם... את הכל עשה יפה בעתו... פרטי המעשים הטבעיים כולם עשויים בחכמה, סדורים וקשורים זה בזה, וכולם סיבות ומסובבים, ואין מהם מאומה הבל ולא שחוק ולא בטל, אלא מעשי חכמה מופלגה" (רמב"ם, מורה נבוכים ג כה).

המסר המעשי של דברים אלה נמצא בפסוקים הבאים.

פסוקים דומים ומנוגדים

ישנו פסוק נוסף המתאר את בריאת העולם ומשתמש באותם פעלים - יסד, כונן, תהלים כד1-2: "לְדָוִד מִזְמוֹר: לה' הָאָרֶץ וּמְלוֹאָהּ, תֵּבֵל וְיֹשְׁבֵי בָהּ; כִּי הוּא עַל יַמִּים יְסָדָהּ, וְעַל נְהָרוֹת יְכוֹנְנֶהָ". ישנו הבדל משמעותי בגישתם של שני הספרים למים:
  • בתהלים, המים (בימים ובנהרות) נתפסים כאיום על שלום העולם. גבורתו של ה', מלך הכבוד, מתבטאת בכך שהוא מציל את הארץ מאיום זה, ומייסד את הארץ מעל המים (פירוט).
  • במשלי, המים (בטל ובתהומות) נתפסים כחלק חשוב מהתוכן החיובי של העולם.

אולי הסיבה היא, שהפסוק שלנו מדגיש את החכמה שבבריאת העולם, והחכמה (ע"פ הרמב"ם) קשורה גם לדרך האמצע - היכולת להשתמש בכל כוח שקיים בעולם בצורה מאוזנת ושקולה כך שיביא תועלת ולא יזיק. לכן בפסוק שלנו ה' אינו נלחם במים ואינו בונה את הארץ מעל המים, אלא להיפך - מכניס את המים לתוך העולם בצורה מועילה. וההבדל בין הספרים - גבורה לעומת חכמה, מתאים להבדל בין המחברים - דוד לעומת שלמה. אמנם, הבדל זה אינו מדוייק, שהרי גם בספר תהלים ישנו פרק המדגיש את החכמה בבריאת העולם, וגם שם המים נתפסים כחלק חשוב מהבריאה:

  • תהלים קד24-25: "מָה רַבּוּ מַעֲשֶׂיךָ ה', כֻּלָּם בְּחָכְמָה עָשִׂיתָ, מָלְאָה הָאָרֶץ קִנְיָנֶךָ! זֶה הַיָּם גָּדוֹל וּרְחַב יָדָיִם, שָׁם רֶמֶשׂ וְאֵין מִסְפָּר, חַיּוֹת קְטַנּוֹת עִם גְּדֹלוֹת..."

הביטוי ירעפו טל מזכיר את ספר דברים:

  • דברים לב2: "יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי, תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי; כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב" - גם כאן המים הם משל לדברי חכמה בינה ודעת.
  • דברים לג28: "וַיִּשְׁכֹּן יִשְׂרָאֵל בֶּטַח, בָּדָד עֵין יַעֲקֹב; אֶל אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ, אַף שָׁמָיו יַעַרְפוּ טָל".

בריאת העולם בתורה ובספר משלי

בפסוקים שלנו, בריאת הארץ נזכרת לפני בריאת השמיים; בתחילת התורה הסדר הוא הפוך: "בראשית ברא א-להים את השמים ואת הארץ". לדיון בנושא זה ראו שמים קדמו או ארץ קדמה?.

ע"פ תורת הסוד, הפסוק שלנו מלמד "שמילת בְּרֵאשִׁית תרמוז כי בעשר ספירות נברא העולם. ורמז לספירה הנקראת חכמה שבה יסוד כל(רמב"ן על בראשית א א). חכמי התלמוד מצאו פסוקים המתארים את 10 ה"ספירות" שבהן נברא העולם (בבלי חגיגה יב א). כמו כן למדו מכאן ש"העולם ומלואו לא נברא אלא בזכות התורה(בראשית רבה א ד, בראשית רבה א י), "וכשברא הקב"ה את עולמו, נתיעץ בתורה וברא את העולם" (מדרש תנחומא בראשית א).

תפקידה של החכמה בבריאת העולם מתואר בהרחבה בפרק ח, ראו ה' קנני ראשית דרכו.

חכמה בינה ודעת נזכרו בקשר ליצירה גם בפסוקים נוספים, ראו משלי כד3-4: "בְּחָכְמָה יִבָּנֶה בָּיִת וּבִתְבוּנָה יִתְכּוֹנָן וּבְדַעַת חֲדָרִים יִמָּלְאוּ כָּל הוֹן יָקָר וְנָעִים" (פירוט).

ביאורי מילים:


מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש של גוגל

תגובות