קוד: ביאור:משלי ו30 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי ו30-31: "לֹא
יָבוּזוּ לַגַּנָּב, כִּי יִגְנוֹב לְמַלֵּא נַפְשׁוֹ כִּי יִרְעָב.
וְנִמְצָא - יְשַׁלֵּם שִׁבְעָתָיִם, אֶת כָּל הוֹן בֵּיתוֹ יִתֵּן
"
הפסוק מלמד, שלא לזלזל בגנב המעוניין להשתקם ולחזור לחברה, ובלבד שהוא מוכן לתת את כל מה שיש לו כדי לפצות על הנזקים שגרם:
"אם ראית
גנב רשע שחזר מרשעו ועשה תשובה -
אל תבוזו לו, למה?
למלא נפשו כי ירעב
"
(מדרש משלי).
הגנב פעל מתוך רעב, אבל עכשיו - לאחר שנתפס - הוא מוכן לשלם פי 7 מערכה של הגניבה, ואף לתת את כל הון ביתו, כדי לפצות את קרבנותיו, ולכן יש למחול לו ולא לבזותו; ראו בפסוק הבא.
לעומת זאת, חטאו של נואף חמור יותר, וגם אם ייתן את כל הון ביתו, לא ימחלו לו; ראו גניבה לעומת ניאוף.
לא יבוזו לגנב כי יגנוב, למלא נפשו כי ירעב"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "אם" או "כאשר", ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא עושה זאת למלא נפשו כי ירעב "; כך כנראה פירש רש"י.
לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו, כי ירעב" ומשמעות הפסוק היא " לא יבוזו לגנב כאשר יגנוב לצורך חיי נפשו; ולמה לא יבוזו לו? - כי הוא רעב ולא יכול לחיות בלי לגנוב"
3. וע"פ מלבי"ם, יש לפסק כפי שכתבנו למעלה: "לא יבוזו לגנב, כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב
"; לפי זה, המילה "כי" הראשונה משמעה "משום ש-", ומשמעות הפסוק היא "
לא יבוזו לגנב, ולמה לא יבוזו לו? -
כי הוא
גונב
למלא נפשו כאשר הוא
רעב ".
1. הפסוק מדבר על אדם הגונב מתוך רעב גופני, אך חז"ל דרשו אותו גם על אדם ה"גונב" דברי תורה מתוך רעב רוחני, על-פי
עמוס ח11: "הִנֵּה יָמִים בָּאִים, נְאֻם ד' ה', וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ: לֹא רָעָב לַלֶּחֶם, וְלֹא
צָמָא לַמַּיִם, כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'
".
2. "המתגנב אחר חברו, והלך לשנות בדברי תורה, אף על פי שנקרא גנב, הרי זה זכה
לעצמו. עליו הוא אומר,
לא יבוזו גנב כי יגנוב. לסוף מתמנה על
הצבור, שנאמר,
ונמצא - ישלם שבעתים, את כל הון ביתו יתן.
ואין
שבעתים אלא דברי תורה, שנאמר
אמרות ה' אמרות טהורות כסף צרוף בעליל
לארץ מזוקק שבעתים (תהלים יב).
"
(מכילתא על שמות כב ג), כלומר, "אדם שרעב לדברי תורה, ורוצה ללכת לשיעור, אולם חברו תופסו
ומעכב אותו - מותר לו לשקר ולומר לו שהוא ממהר מאד כי יש לו אורחים חשובים,
או שיש לו עיסקה דחופה, ואף על-פי שהוא גונב בזה את דעת חברו - לא יבוזו
לו, כי מטרתו למלא את נפשו בדברי תורה
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).
3. "אם ראית עם הארץ שהשחית עצמו על דברי תורה, אל תאמר 'אתמול עם הארץ והיום חבר?!' למה? -
למלא נפשו כי ירעב, ואין ירעב אלא תורה, שנאמר
לא רעב ללחם ולא צמא למים.
"
(מדרש משלי,
ילקוט שמעוני על משלי), כלומר, "בדור שלנו רואים הרבה אנשים שהיו רחוקים מתורה ומצוות,
וברגע אחד עשו מהפך לטובה והלכו ללמוד תורה בשקידה ובמסירות נפש. יש כאלה
שאומרים: אתמול הוא היה כמוני, מה הוא מראה את עצמו צדיק? מה קרה לו? הוא
לא יכול לרמות אותי... אסור לומר כך... יש לו תחושת רעב לדבר ה', וזה מה
שהניע אותו ללמוד ולהשתנות
"
(הרב רונן חזיזה, חמש דקות תורה ביום, י"ז בתמוז ה'תשס"ט).
המשך בפסוק הבא.