קוד: ביאור:משלי ז16 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי ז16: "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם
"
כך אומרת האשה המנסה לפתות את הנער לניאוף.
מרבדים הם מצעים מרופדים למיטה, אך הם גם רומזים למילה רבדים - הפיתויים מורכבים מכמה רבדים (ע"פ גליה), החל משימוש במצוות ובערכים רוחניים נעלים ועד לשימוש בפיתויים חומריים (ראו פיתוי על-ידי מצוות).
ערש = מיטה.
אטון = מיתר: "תרגום של מיתריהם (שמות כו) הוא אטוניהון
"
(מצודת ציון).
אטון מצרים הוא מיתר משובח, מתוצרת מצרים: "בדי המטה המה חטובות ביושר רב, ומסורגים המה במיתרי פשתן הבא ממצרים, הנאות ביותר
"
(מצודות).
ארץ
מצרים רומזת גם לתועבות בתחום העריות, כפי שניתן ללמוד מהפתיחה לפרשת איסורי העריות,
ויקרא יח3: "כְּמַעֲשֵׂה אֶרֶץ מִצְרַיִם אֲשֶׁר יְשַׁבְתֶּם בָּהּ לֹא תַעֲשׂוּ... וּבְחֻקֹּתֵיהֶם לֹא תֵלֵכוּ
"; אם כך, במילים
חטובות אטון מצרים, האישה רומזת שיש לה מזרן אורתופדי, עם מיתרים גמישים מתוצרת מצרים, שהוא נוח במיוחד לשכיבה...
מצרים מזכירה גם את סיפור יוסף ואשת פוטיפר - סיפור דומה מאד לפרקנו: גם שם ישנה אישה נשואה המנסה לפתות נער לנאוף עמה, אלא ששם הוא עומד בניסיון (דעת מקרא על משלי, מבוא). ייתכן שהפסוק בא לרמוז, שהנער יכול להתגבר על הפיתוי - אם יהיה ירא ה' כמו יוסף (ראו גם יוסף - בבואה של שלמה ויצירתו החכמתית / נסים אליקים).
מרבדים נזכרו גם אצל אשת חיל,
משלי לא22: "מַרְבַדִּים עָשְׂתָה לָּהּ, שֵׁשׁ וְאַרְגָּמָן לְבוּשָׁהּ
". גם אשת חיל יודעת לרפד את מיטתה ולייפות את צורתה החיצונית, אך היא משתמשת בכישורים אלה כדי לבנות את ביתה (פירוט), בניגוד לאשה שבפסוקנו.
"מרבדים - בגדי חופש ונוי, ודוגמתו בסוף הספר,
שנאמר
מרבדים עשתה לה.
רבדתי ערשי - קשטתי.
חטובות אטון מצרים - מהוללות
בגדי כלי פשתן חשובין הבאים ממצרים, ששם הפשתן מצוי, כדכתיב בספר (ישעיהו
יט) ובושו עובדי פשתים
"
(רש"י)
"רבד - שכבת זרע, לשון
מרבדים רבדתי ערשי, ריפדתיו וקישטתיו בבשמים, מינים המכניסים תאוה, ותזקק לי
"
(בבלי שבת דף קיד)
"חטובות - בדי המטה המה חטובות ביושר רב, ומסורגים המה במיתרי פשתן הבא ממצרים, הנאות ביותר.
חטובות - ענין כריתה וחתוך, כמו חוטבי עצים
"
(מצודות)
"חטובות
- מלשון חטיבה, כלומר המובחר.
אטון מצרים - משא של מצרים. כלומר מן המובחר
שנושאים ממצרים, כי משם באו השש והרקמה הטובים והיפים. והעניין: כי מצרים
שורש כל הטומאות, כמו שנאמר "כי ערות הארץ" וגו'
"
(הגר"א).
אטון - ויקימילון: "מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם" (משלי ז, טז); "בבגדי שש הוזהבו מזהב אופירה / ובחטובות איטון תחפנחס ...
"מרבדים הם מיני בגדים בעלי צבועים משתנים שהאשה
תשימם
על המטה לנוי, אטון מצרים כאלו אמר מלאכה יפה שעושים במצרים
"
(אמרי דעת - זרחיה בן יצחק בן שאלתיאל מברצלונה;
מטמון).