קוד: ביאור:משלי ז14 בתנ"ך
סוג: תוכן2
מאת: אראל ע"פ הגר"א
אל: סגלות משלי
כשיצר הרע מנסה לפתות אדם טוב לעבור עבירה, הוא לא יכול פשוט להגיד לו
"בוא תחטא", כי האדם לא יתייחס אליו; אז הוא עוטף את העבירה במצוה ואומר
לו "בוא תקיים מצוה", ודרך המצוה, האדם מגיע לעבירה.
דוגמה לתחבולה זו של יצר הרע ניתן למצוא במשלי פרק ז, המתאר את האמצעים שבהם משתמשת האישה הזונה על-מנת לפתות את הנער העובר בקרבתה:
וְהֶחֱזִיקָה בּוֹ, וְנָשְׁקָה לּוֹ; הֵעֵזָה פָנֶיהָ, וַתֹּאמַר לּוֹ" - היא נוגעת בו כדי לעורר בו תאוה. אבל הנער הזה הוא בחור טוב, הוא לא יסכים לבוא איתה אם תזמין אותו לעבור עבירה. ולכן היא צריכה להזמין אותו לקיים מצוה, ולשם כך היא צריכה לשקר ב עזות-פנים:
זִבְחֵי שְׁלָמִים עָלָי, הַיּוֹם שִׁלַּמְתִּי נְדָרָי" - נדרתי להביא קרבן שלמים, והבאתי אותו היום. על-פי התורה, כשמביאים קרבן שלמים חייבים לגמור לאכול אותו באותו יום או למחרת, ויקרא יט6: "
בְּיוֹם זִבְחֲכֶם יֵאָכֵל, וּמִמָּחֳרָת; וְהַנּוֹתָר עַד יוֹם הַשְּׁלִישִׁי - בָּאֵשׁ יִשָּׂרֵף". אני לא יכולה לגמור את כל הקרבן לבד בזמן כל-כך קצר, ו...
עַל כֵּן יָצָאתִי לִקְרָאתֶךָ, לְשַׁחֵר פָּנֶיךָ - וָאֶמְצָאֶךָּ" - מכיוון שאני יודעת שאתה אוהב לקיים מצוות, יצאתי לחפש אותך כדי להזמין אותך אליי, שתעזור לי לקיים את מצוות אכילת הקרבן. ובדרך נס "
ואמצאך" - מצאתי אותך מייד, בקלות, והרי זה אות משמיים שאתה צריך לבוא אליי ולקיים את המצוה...
מַרְבַדִּים רָבַדְתִּי עַרְשִׂי, חֲטֻבוֹת אֵטוּן מִצְרָיִם" - מכיוון שלא נצליח לגמור את כל הבשר היום, תצטרך לישון אצלי כדי שנוכל להמשיך לאכול אותו גם מחר, ולשם כך הכנתי מיטה יפה ונוחה, עם מיתרים מתוצרת מצרים (פירוט).
נַפְתִּי מִשְׁכָּבִי מֹר אֲהָלִים וְקִנָּמוֹן" - על פי התורה, חייבים לאכול את הקרבן בשמחה, דברים כז7: "
וְזָבַחְתָּ שְׁלָמִים, וְאָכַלְתָּ שָּׁם; וְשָׂמַחְתָּ לִפְנֵי ה' אֱלֹהֶיךָ", ולכן הכנתי בשמים נעימים על המיטה, כדי שיהיה לנו שמח ונעים: "
נפתי משכבי מור אהלים וקינמון".
לכה נרוה דודים עד הבקר; נתעלסה באהבים..." והוא כבר לא מסוגל להתנגד.
2. גם הרמב"ם פירש שהאישה הנואפת בקטע זה היא משל לכל התאוות הגופניות שמפתות את האדם; אולם, לדבריו, אין משמעות לפרטים במשל - "עניין
הכללות הזו היא האזהרה מלהימשך אחר תענוגות הגופות ותאוותיהן, ודימה את
החומר, שהוא סיבת כל התאוות הגופניות הללו, באשה זונה, והיא גם אשת איש, ועל
משל זה בנה את כל ספרו... ו
כיון
שכבר ביארתי לך את זה וגליתי לך סוד משל זה, אל תטריד את מחשבתך לומר ומה
עניין אמרו "זבחי שלמים עלי היום שלמתי נדרי", ואיזה עניין נכלל באומרו
"מרבדים רבדתי ערשי", ואיזה עניין נוסף על הכללות הזו באומרו "כי אין האיש
בביתו", וכך כל שאר מה שנאמר בפרשה זו, כי כל זה המשך לשון לפי פשט המשל,
כיון שהמצבים האלה שהזכיר הם סוג מצב הזונים, וכך הדיבורים האלה וכיוצא
בהם הם מסוג דברי הנואפים זה עם זה.
"
(מורה נבוכים - חלק ראשון - הקדמה); ראו עוד
אשה זרה ונכריה בספר משלי.
היתרון של הפירוש הראשון הוא, שלכל פרט במשל יש משמעות - הוא מתאר איך התאווה מפתה את האדם דווקא על-ידי קיום מצוה.
הקטע פונה לנערים ממין זכר, אך הוא כמובן מיועד גם לנערות. בתורה מדובר דווקא על מקרה שאיש מפתה נערה (שמות כב 15).