אורח לחיים שומר מוסר

קוד: ביאור:משלי י17 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי י17: "אֹרַח לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה"

אדם שרוצה לממש ערכים חשובים מבלי לאפשר לרשעים לנצל אותם לתועלתם האישית, צריך לקבל ביקורת דווקא מאנשים שמתנגדים לערכים שלו:

בפסוק הקודם נאמר (משלי י16): "פְּעֻלַּת צַדִּיק לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת" - הצדיק פועל מתוך ערכים חשובים שמטרתם להציל חיים או לשפר את איכות החיים, אך הרשע מנצל את תוצאות הפעולה של הצדיק לתועלתו האישית (פירוט).

המילה לחיים מקשרת בין הפסוקים: כדי להמשיך וללכת בדרך הנכונה, אורח לחיים, צריך לשמור מוסר, כלומר, לשמוע ולהתייחס ברצינות לדברי ביקורת, גם כשהם קשים ומייסרים (מוסר = ביקורת נוקבת ומייסרת). בפרט, יש לקבל ביקורת מאנשים שמתנגדים לערך שאותו אנחנו מעוניינים לקדם. דווקא אנשים שמתנגדים לערך זה רואים טוב יותר את החסרונות שלו ואת האפשרויות לנצל אותו לרעה.

כל עוד התנועה פתוחה לקבל ביקורת מבחוץ, הביקורת עוזרת לה לשמור על ערכיה המקוריים; ברגע שהתנועה עוזבת תוכחה, נעשית בטוחה בעצמה ומפסיקה לקבל ביקורת (תוכחה = ביקורת), מתחיל תהליך ההסתאבות, והתנועה תועה מהדרך ומתעה את אנשיה.

פירושים נוספים

"אמר רבי אלכסנדרי: כל תלמיד-חכם שהוא עוזב דברי תורה, כאלו מתעתע במי שאמר והיה העולם, והקב"ה עוזבו לעולם הבא" (ילקוט שמעוני).

תגובות