קוד: ביאור:משלי יג6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יג6: "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת
"
דרך הצדק היא לנצור (לשמור) על האנשים הנוהגים בתום-דרך, לא לפגוע בחפים מפשע; ולעומת זאת -
דרך הרשע היא לסלף כל חטא שוגג של הזולת, ולהציג אותו כמעשה זדון, על-מנת להחמיר בעונשם מעבר למה שמגיע להם.
1. צדקה היא דרכו של הצדיק (= הנותן לכל אחד את שמגיע לו); צדקה תצור תם דרך = דרכו של הצדיק היא, לשמור ולהגן על אנשים תמימי דרך (= שלמים ללא פגם במעשיהם).
רשעה היא דרכו של הרשע (= העושה רע בשפע); ורשעה תסלף חטאת = דרכו של הרשע היא, לסלף ולעקם את דרכם של האנשים החוטאים (= העוברים עבירות בשוגג או מתוך חוסר-איפוק) כלומר - להציג אותם כעבריינים גדולים יותר ממה שהם באמת (למשל על-מנת להפליל אותם במשפט כאשר הם נמצאים בצד השני), או - להסית אותם ולגרום להם להיות עבריינים גדולים יותר, או להיפך - לעקם ולעוות את החטא שלהם כך שייראה כמעשה טוב.
והפסוק קשור לפסוק הקודם,
משלי יג5: "דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר
": הצדיק שונא דברי-שקר כי הם פוגעים בחפים
מפשע, והרשע אוהב להגיד דברים רעים הגורמים בושה
וחרפה ליריביו (פירוט).
2. יש מפרשים, שהפסוק מלמד שיש קשר ישיר וטבעי בין המעשים לבין השכר
והעונש: "הצדקה עצמה תלמד זכות
ותצור את
התם דרך - זה הנותן צדקה בתמימות לא
להתיהר:
והרשעה עצמה תוליך את בעל
החטאת בדרך
מעוקל להכשל בה
"
(ע"פ רש"י ומצודת דוד); מעין הפסוק
בספר קהלת "כורה שחת בה ייפול
".
3. ויש מפרשים, שהפסוק מלמד
שהתכונות צדקה ותום-דרך משלימות זו את זו לטובה -
הצדקה עוזרת
לשמור על
התמימות; ומצד שני, התכונות רשעה וחטאת
משלימות זו את זו לרעה -
הרשעה
מסלפת ומחמירה עוד יותר את תכונת
החטאת
(ע"פ מלבי"ם).