צדקה תצר תם דרך, ורשעה תסלף חטאת

קוד: ביאור:משלי יג6 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יג6: "צְדָקָה תִּצֹּר תָּם דָּרֶךְ, וְרִשְׁעָה תְּסַלֵּף חַטָּאת"

דרך הצדק היא לנצור (לשמור) על האנשים הנוהגים בתום-דרך, לא לפגוע בחפים מפשע;   ולעומת זאת -

דרך הרשע היא לסלף כל חטא שוגג של הזולת, ולהציג אותו כמעשה זדון, על-מנת להחמיר בעונשם מעבר למה שמגיע להם.

דקויות

1. צדקה היא דרכו של הצדיק (= הנותן לכל אחד את שמגיע לו);   צדקה תצור תם דרך = דרכו של הצדיק היא, לשמור ולהגן על אנשים תמימי דרך (= שלמים ללא פגם במעשיהם).

רשעה היא דרכו של הרשע (= העושה רע בשפע);   ורשעה תסלף חטאת = דרכו של הרשע היא, לסלף ולעקם את דרכם של האנשים החוטאים (= העוברים עבירות בשוגג או מתוך חוסר-איפוק) כלומר - להציג אותם כעבריינים גדולים יותר ממה שהם באמת (למשל על-מנת להפליל אותם במשפט כאשר הם נמצאים בצד השני), או - להסית אותם ולגרום להם להיות עבריינים גדולים יותר, או להיפך - לעקם ולעוות את החטא שלהם כך שייראה כמעשה טוב.

והפסוק קשור לפסוק הקודם,  משלי יג5: "דְּבַר שֶׁקֶר יִשְׂנָא צַדִּיק, וְרָשָׁע יַבְאִישׁ וְיַחְפִּיר": הצדיק שונא דברי-שקר כי הם פוגעים בחפים מפשע, והרשע אוהב להגיד דברים רעים הגורמים בושה וחרפה ליריביו (פירוט).

2. יש מפרשים, שהפסוק מלמד שיש קשר ישיר וטבעי בין המעשים לבין השכר והעונש: "הצדקה עצמה תלמד זכות ותצור את התם דרך - זה הנותן צדקה בתמימות לא להתיהר: והרשעה עצמה תוליך את בעל החטאת בדרך מעוקל להכשל בה" (ע"פ רש"י ומצודת דוד); מעין הפסוק בספר קהלת "כורה שחת בה ייפול".

  • אולם, לפי פירוש זה, לא ברורה המשמעות המעשית של הפסוק - מה זה משנה, מבחינה מעשית, אם הגמול בא באופן טבעי או לא?
  • בנוסף לכך - מבחינה מילולית יש הבדל בין חוטא לבין רשע (כמו גם בין צדקה לבין תום-דרך), כפי שהסברנו בגוף המאמר. אילו הפסוק היה בא ללמד את עיקרון "מידה כנגד מידה", היה ראוי לכתוב "צדקה תיצור את הצדיק, ורשעה תסלף את הרשע".

3. ויש מפרשים, שהפסוק מלמד שהתכונות צדקה ותום-דרך משלימות זו את זו לטובה - הצדקה עוזרת לשמור על התמימות; ומצד שני, התכונות רשעה וחטאת משלימות זו את זו לרעה - הרשעה מסלפת ומחמירה עוד יותר את תכונת החטאת (ע"פ מלבי"ם).

תגובות