קוד: ביאור:משלי יג8 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יג8: "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה
"
לפעמים איש עשיר נדרש לתת את כל עושרו ככופר להצלת נפשו (חייו); ולעומתו -
איש רש (עני) לא שמע גערה, אין לו מה לתת ולכן אף אחד לא ידרוש ממנו שום דבר.
ניתן לפרש את הפסוק בשלוש דרכים:
1.
הנחיה לעשיר - לתת צדקה לעני ולא לגעור בו: "עשרו של אדם הוא
כופר נפשו, שעשה ממנו צדקה... ובלבד
שלא ישמיע גערה לרש, שנותן לו ואינו מכלימו
"
(רש"י, וכן מצודת דוד והרמב"ם בהלכות מתנות עניים).
2.
תוצאה - לפעמים אדם עשיר צריך לתת את כל
עושרו
ככופר נפש לשודדים המאיימים על חייו, כמו ב
קהלת ה12: "יֵשׁ רָעָה חוֹלָה רָאִיתִי תַּחַת הַשָּׁמֶשׁ, עֹשֶׁר שָׁמוּר לִבְעָלָיו לְרָעָתוֹ
", וכמו ב
ירמיהו מא8: "וַיֹּאמְרוּ אֶל יִשְׁמָעֵאַל 'אֶל תְּמִתֵנוּ כִּי יֶשׁ
לָנוּ מַטְמֹנִים בַּשָּׂדֶה
חִטִּים וּשְׂעֹרִים וְשֶׁמֶן וּדְבָשׁ'; וַיֶּחְדַּל, וְלֹא הֱמִיתָם בְּתוֹךְ אֲחֵיהֶם
";
אולם הרש אינו שומע גערות כי אי אפשר להוציא ממנו כסף: "המתרושש... ממלט עצמו מכמה סיבות באות ומתגלגלות על העשיר, וזה שה
רש לא שמע גערה משום אדם
"
(רלב"ג); ולא רק מבני אדם אלא גם מה': "הרש, שאין לו ממון, הקב"ה אינו מביא עליו ייסורים כלל, שאין לו במה לפדות
את עצמו. ולא די שאינו מביא עליו את הייסורים, אלא אפילו שום גערה אינו
שומע, אלא שליו ושוקט
"
(הגאון מווילנה). פירוש זה מתאים לפסוק הקודם, המדבר על אנשים המתחזים לעשירים או לעניים (פירוט).
3. סיבה - האיש העשיר זכה בעושרו משום שמסר את נפשו כדי להשיג אותו; והאיש הרש נעשה רש משום שלא שמע גערה - לא שמע בקול האנשים שגערו בו על אורח-חייו הבזבזני, וכך איבד את כל רכושו.
בדיוק באותן דרכים ניתן לפרש את הפסוק המקביל,
משלי יג1: "בֵּן חָכָם מוּסַר אָב, וְלֵץ
לֹא שָׁמַע גְּעָרָה
". ואפשר גם לפרש שהפסוק שלנו הוא משל המיועד להסביר לבן החכם, מדוע גוערים בו ולא באחיו הלץ (פירוט).
כִּי תִשָּׂא אֶת רֹאשׁ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לִפְקֻדֵיהֶם, וְנָתְנוּ אִישׁ כֹּפֶר נַפְשׁוֹ לה' בִּפְקֹד אֹתָם, וְלֹא יִהְיֶה בָהֶם נֶגֶף בִּפְקֹד אֹתָם". בפסוק זה מדובר בכופר-נפש של מחצית השקל, שכל אדם צריך לתת לבניין המקדש בין אם הוא עשיר או עני (פירוט), כדי שלכל אדם יהיה חלק שווה במקדש: "
על מחצית השקל מדבר, שהטיל הכתוב על כל ישראל והשוה בו דל ועשיר, שאין הרש שומע גערה וכלימה מן העשיר לאמר לו 'חלקי גדול מחלקך בקרבנות צבור'" (רש"י).
ויש שקישרו את הפסוק לפסוק הבא,
משלי יג9: "אוֹר צַדִּיקִים יִשְׂמָח וְנֵר רְשָׁעִים יִדְעָךְ
" (פירוט): "וזה מוסב גם כן למה שנאמר
כופר נפש איש עושרו, שצריך להחיות הנפש, שהיא אור תמידי, לא את הגוף ונר הצלחתו אשר ידעך; והמתעשר הזה, הגופני, אין לו כל
"
(מלבי"ם).