גערה? זה לא נורא

הקבלות

הבן החכם עלול להתלונן על כך שהוא צריך לשמוע דברי מוסר אב, שהם לפעמים קשים ולא נעימים (מוסר = תוכחה כואבת), בעוד שהבן הלץ לא שמע גערה; הבן החכם שואל: "מדוע אתה דורש ממני כל-כך הרבה, וממנו אתה לא דורש כלום?!".

פתרון אפשרי נרמז בהמשך, בפסוק נוסף שבו מופיע ביטוי דומה,  משלי יג8: "כֹּפֶר נֶפֶשׁ אִישׁ עָשְׁרוֹ, וְרָשׁ לֹא שָׁמַע גְּעָרָה": כשהאדם עשיר - אנשים מבקשים ממנו "טובות", והוא נותן להם מעושרו, ובכך מכפר על נפשו; אך כשהאדם עני - רש - אנשים לא מבקשים ממנו שום דבר, והוא לא שמע גערה ותוכחה על כך שאינו עוזר, כי כולם מרחמים עליו ואף אחד לא מצפה להשיג ממנו שום תועלת. "האם משום כך תעדיף להיות רש?! ודאי שלא! כך גם בחכמה - עדיף לך להיות עשיר בחכמה, ולספוג את הגערות מאנשים שמצפים ממך ליותר, מלהיות לץ שאינו שומע גערה".

הפסוק שלנו מדבר על בן חכם, שיודע ללמוד, אך לפעמים יש צורך לגעור בו ולייסרו; לעומת זאת, אם הבן נבון, מוכשר ויודע גם להסיק מסקנות, אין צורך אפילו לגעור בו, אלא יש להסתפק ברמזים, כי גערה עלולה לפגוע בו, משלי יז10: "תֵּחַת גְּעָרָה בְמֵבִין, מֵהַכּוֹת כְּסִיל מֵאָה" (פירוט).

פסוקים נוספים על גערה של אדם באדם:

קהלת ז5: "טוֹב לִשְׁמֹעַ גַּעֲרַת חָכָם, מֵאִישׁ שֹׁמֵעַ שִׁיר כְּסִילִים" (פירוט).

ישעיהו ל17: "אֶלֶף אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת אֶחָד מִפְּנֵי גַּעֲרַת חֲמִשָּׁה תָּנֻסוּ עַד אִם נוֹתַרְתֶּם כַּתֹּרֶן עַל רֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה"

ירמיהו כט27: "וְעַתָּה לָמָּה לֹא גָעַרְתָּ בְּיִרְמְיָהוּ הָעֲנְּתֹתִי הַמִּתְנַבֵּא לָכֶם"