דרך עצל כמשוכת חדק, ואורח ישרים סלולה

הקבלות

משוכה וחדק נזכרו גם ב:

• ישעיהו ה5: "וְעַתָּה אוֹדִיעָה נָּא אֶתְכֶם אֵת אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה לְכַרְמִי: הָסֵר מְשׂוּכָּתוֹ וְהָיָה לְבָעֵר, פָּרֹץ גְּדֵרוֹ וְהָיָה לְמִרְמָס".
• מיכה ז4: "טוֹבָם כְּחֵדֶק, יָשָׁר מִמְּסוּכָה, יוֹם מְצַפֶּיךָ פְּקֻדָּתְךָ בָאָה, עַתָּה תִהְיֶה מְבוּכָתָם".

דרכים ישרות ועקומות נזכרו גם ב:

• משלי יד12: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִיִשׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת" (פירוט)
• משלי טז25: "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִיִשׁׁ, וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת" (פירוט)
• משלי כב5: "צִנִּים פַּחִים בְּדֶרֶךְ עִקֵּשׁ, שׁוֹמֵר נַפְשׁוֹ יִרְחַק מֵהֶם" (פירוט)

דקויות

דרך עצל - אורח ישרים:

1. ע"פ הפשט, הכוונה לדרך החיים של העצל ושל הישרים - כל אחד צועד בדרך משלו, הדרך שאותה סלל והכין במעשיו:

• דרכו של העצל חסומה בגדר קוצנית, כי אינו טורח לעבוד ולהסיר את הקוצים, משלי כד30-31: "עַל שְׂדֵה אִישׁ עָצֵל עָבַרְתִּי, וְעַל כֶּרֶם אָדָם חֲסַר לֵב; וְהִנֵּה עָלָה כֻלּוֹ קִמְּשֹׂנִים, כָּסּוּ פָנָיו חֲרֻלִּים, וְגֶדֶר אֲבָנָיו נֶהֱרָסָה". כך בעולם החומר, וגם בעולם המחשבה: "דרך העצל בחקירות העיוניות מחקור בהם מחקר ראוי היא קשה לו כמו הדריכה במשוכת הקוצים, וזה כי תמיד ימצא מי שזה ענינו בדרך חקירתו ספקות וערבובים לא יתכן לו היציאה מהם, כי לא הקדים כל אותם המחשבות לעיין בהם ולברור הצודקת מהבלתי צודקת" (רלב"ג), וגם בנשמה: "לפי שהאדם הזריז והשקוד בעבודתו מכלה את הקוצים מן הכרם, שהם החיצונים המתאחזים בשורשו, שהוא מסלקן בכוח עבודתו, אבל אם יתרפה במלאכתו, הולכים ומתגברים עד שמוצאן לפניו כאילו היו גדר של קוצים, שאינו יכול להעבירם כדי לעשות את חיובו, והוא יושב ובטל" (רמ"ד וואלי פירוש שני).
• ודרכם של הישרים סלולה ונקיה ממכשולים, כי הם עושים את פעולות ההכנה הדרושות, בלי לחפף. כך בעולם החומר: "הזריז מעביר כל המונעים, ומוצא דרך סלולה לפניו, שסופה מישור, אעפ"י שהיתה קוצים בתחילתה" (רמ"ד וואלי פירוש שני),  וגם בעולם המחשבה: "דרך הישרים, שדורכים בחקירותיהם ביושר ולזה יקדימו תחלת כל המחשבות הנופלות בדרוש ההוא ויבררו הצודקת מהבלתי צודקת, היא סלולה ודרוכה, לא יתנגפו רגליהם בה ולא יכשלו בהליכתם" (רלב"ג).

אולם אפשר גם לפרש שהכוונה לאותה דרך, הדרך להשיג מטרה כלשהי שגם העצל וגם הישרים רוצים בה, וההבדל נובע רק מנקודת ההשקפה -

2. העצל מדמיין שהדרך לעבודה חסומה בגדר קוצנית; מרוב עצלות, המוח שלו ממציא מכשולים ומניעות דמיוניים, "דומה בעיניו כאלו הדרכים גדורים לפניו בגדר חדקים" (רש"י, וכן מצודות, רלב"ג ומלבי"ם); "כי העצל נראה לו הכל קשה, וכאילו היה גדר של קוצים נתון לפניו שאינו יכול לעבור בו להתעסק בעבודתו, ובשביל זאת הסברה עוזב את חיובו וגורם רעה לעצמו..." (רמ"ד וואלי פירוש ראשון),  וכמו ב משלי כב13: "אָמַר עָצֵל אֲרִי בַחוּץ בְּתוֹךְ רְחֹבוֹת אֵרָצֵחַ" (פירוט);   אולם מי שמסתכל על החיים בעיניים ישרות, בלי תירוצים, רואה שהחיים לא כל כך קשים, הדרך מישורית וחלקה, קהלת ז29: "אֲשֶׁר עָשָׂה הָאֱלֹהִים אֶת הָאָדָם יָשָׁר, וְהֵמָּה בִקְשׁוּ חִשְּׁבֹנוֹת רַבִּים" (פירוט).

3. העצל רואה את הקוצים והמכשולים הקיימים במציאות, אולם הוא מתעצל להסיר אותם, הוא מעדיף לוותר ולהישאר בבית;   אולם הישר רואה את הדרך הסלולה שמתחת לקוצים - הוא רואה את הפוטנציאל - וניגש במרץ להסיר את המכשולים.

כך, למשל, בעולם השידוכים: בחורה עצלה פוגשת בחור שלא לגמרי מתאים לכל הציפיות שלה, ומייד שמה משוכת חדק, גדר קוצנית בינו לבינה, ופוסלת את הקשר עמו;   אולם בחורה ישרה, למרות שגם היא רואה את אותם מכשולים ואותן אי-התאמות, רואה גם את הפוטנציאל - ומבינה שעם קצת עבודה והשקעה, הדרך סלולה לזוגיות טובה.

דרך - אורח:

"הדרך הוא הגדול ההולך מעיר לעיר, והארח הוא המהלך מעיר לכפרים.    ואמר, שהעצל יתעצל ללכת, וגם הדרך הגדול שהולכים בו רבים ידמה בעיניו כאילו יצטרך ללכת על משוכת חדק, שקשה לעבור מצד שהוא משוכה וגדר וסכך, ומצד שהמשוכה היא של חדק הנוקב רגלי העובר;    והישרים, גם הארח הבלתי קבוע לרבים היא סלולה, כאילו היא מסלה ישרה ונוחה לעבור" (מלבי"ם פירוש ראשון)

עצל = חסר מוטיבציה לעבוד למען עצמו;   ישר = פשוט ואינו מחפש תירוצים.   מדוע העצל הוא ניגודו של הישר?

"ומה שהגביל עצל נגד ישרים הוא מצד הנמשל... מי שמתעצל ללכת בדרך החכמה, נדמה בעיניו גם דרכה הקבוע כאילו מלא קוצים, שחושב שאי אפשר לו לכבוש תאוותו ולהלוך נגד יצרו, וכל שכן שלא ילך באורחותיה הפרטים; אבל הישר, שלבו ישר ונוטה לטוב, גם הארח הפרטי שילך בו בדרך החסידות והצדקה היא סלולה, כי לא ילחמו עמו התאוות ויצרי לב" (מלבי"ם פירוש שני);

"קראם הכתוב ישרים ולא חרוצים, כי הכל בא מן השכל הישר שלהם, שידע להבין שכל התחלות קשות, ולא נבהל מן הדרך שתחילתה קוצים, לפי שכבר ידע שסופה מישור" (רמ"ד וואלי פירוש שני).

וראו פסוקים נוספים שבהם עצלות מנוגדת ליושר, וחריצות מנוגדת לרמיה.