קסם על שפתי מלך = משל לשימוש באמצעים מתוחכמים, שנראים כמעשה כשפים

קוד: ביאור:משלי טז10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי טז10: "קֶסֶם עַל שִׂפְתֵי מֶלֶךְ, בְּמִשְׁפָּט לֹא יִמְעַל פִּיו"

הדיבור הנמצא על שפתי מלך דומה לקסם - יש לו כוחות על-אנושיים לזהות את האמת במשפט;    ועליו להיזהר במיוחד, כאשר הוא עוסק במשפט, שלא למעול ולנצל כוח זה לרעה.

עצות

מהו הקסם שנמצא על שפתי מלך?

1. בדורות הקודמים פירשו שקסם הוא משל לכוח פלאי, מעבר לכוחו של אדם רגיל: "הנה, על שפתי מלך דבר ידמה לקסם, להגיד האמת בדברים, כי כל דבר לא יכחד מן המלך... כי עניניו במלכותו מסודרים מהשם יתברך... כי בסיבת רצון האנשים למצוא חן בעיניו, ימצא בכל דבר מי שיגלה אזנו להגיד האמת" (רלב"ג, וכן מצודת דוד).

בפסוק הבא נאמר, משלי טז11: "פֶּלֶס וּמֹאזְנֵי מִשְׁפָּט לה', מַעֲשֵׂהוּ כָּל אַבְנֵי כִיס". המשפט שייך לה', ולכן ה' נותן למלך את כוח המופלא לעשות צדק במשפט.

החצי השני של הפסוק מדבר על מעילה = שימוש בדבר-קודש לתועלת אישית; הפסוק מזהיר את המלך, שישתמש בכוח שה' שם בפיו, רק לצורך בירור האמת במשפט, ולא לתועלת אישית.

2. בדורנו, המושג קסם מתבטא בפלאי הטכנולוגיה, שהרי "כל טכנולוגיה מתקדמת מספיק אינה ניתנת להבחנה מקסם" (ארתור סי. קלארק). הטכנולוגיה נותנת בידי השלטון כוחות מופלאים לגילוי האמת, כגון: מאגר ביומטרי ותגי זיהוי תת-עוריים. האם אפשר לסמוך על השלטון, שישתמש בהם רק למטרות טובות ו במשפט לא ימעל פיו?

הקבלות

שאול מלך ישראל נאשם במעילה, דברי הימים א י13: "וַיָּמָת שָׁאוּל בְּמַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בה': עַל דְּבַר ה' אֲשֶׁר לֹא שָׁמָר, וְגַם לִשְׁאוֹל בָּאוֹב לִדְרוֹשׁ". המעילה מתייחסת לחטאיו של שאול במלחמות (שמ"‎א יד-טו), וגם להעלאה באוב, הנקראת קסם, שמואל א כח8: "וַיִּתְחַפֵּשׂ שָׁאוּל, וַיִּלְבַּשׁ בְּגָדִים אֲחֵרִים... וַיֹּאמֶר: קסומי[קָסֳמִי] נָא לִי בָּאוֹב, וְהַעֲלִי לִי אֵת אֲשֶׁר אֹמַר אֵלָיִךְ". מה משמעות ההקבלה?

1. שלמה מתייחס לחטאיו של שאול, קודמו של דוד אביו, ואומר שהמלך לא צריך ללכת לקוסמים ובעלי-אוב לצורך גילוי האמת; המלך ההולך בדרך ה' זוכה לחכמה אלהית מופלאה כמו קסם, המאפשרת לו לברר את האמת במשפט, כמו שעשה שלמה עצמו, מלכים א ג28: "וַיִּשְׁמְעוּ כָל יִשְׂרָאֵל אֶת הַמִּשְׁפָּט אֲשֶׁר שָׁפַט הַמֶּלֶךְ, וַיִּרְאוּ מִפְּנֵי הַמֶּלֶךְ, כִּי רָאוּ כִּי חָכְמַת אֱלֹהִים בְּקִרְבּוֹ לַעֲשׂוֹת מִשְׁפָּט" (פירוט). הקסם צריך להיות על שפתי מלך במשפט - המלך צריך להשתמש בחכמתו הקסומה כדי לחשוף את האמת במשפט - וכך לא ימעל פיו - לא יגיע למצב של מעילה ופניה אל בעלי אוב (ע"פ גליה).

2. ברוב התנ"ך קסם הולך יחד עם עבודה זרה, דברים יח14: "כִּי הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֲשֶׁר אַתָּה יוֹרֵשׁ אוֹתָם אֶל מְעֹנְנִים וְאֶל קֹסְמִים יִשְׁמָעוּ, וְאַתָּה לֹא כֵן נָתַן לְךָ ה' אֱלֹהֶיךָ"; ויש שפירשו כך גם בפסוקנו: "אף על פי שהמלך עובד עבודה זרה, והקסם תמיד על שפתיו, מכל מקום במשפט לא ימעל פיו, שלא יגזור אלא הגזרות שהשם יתברך רוצה בהן, והוא נותנן בליבו, כי המלך העליון לא יניחנו ברשותו, כדי שלא יחריב את העולם מפני עקשותו וטבעו הרע שיש לו לפי שרשו... ועל סוד זה אמרו רבנן, ש'דינא דמלכותא דינא', כי אינם עושים דין למטה אלא אם כן יהיה גזור למעלה" (רמ"ד וואלי פירוש ראשון).

-

גם צדקיהו מלך יהודה נאשם במעילה, יחזקאל יז19-20: "לָכֵן כֹּה אָמַר ד' ה': חַי אָנִי אִם לֹא אָלָתִי אֲשֶׁר בָּזָה וּבְרִיתִי אֲשֶׁר הֵפִיר וּנְתַתִּיו בְּרֹאשׁוֹ; וּפָרַשְׂתִּי עָלָיו רִשְׁתִּי וְנִתְפַּשׂ בִּמְצוּדָתִי וַהֲבִיאוֹתִיהוּ בָבֶלָה וְנִשְׁפַּטְתִּי אִתּוֹ שָׁם מַעֲלוֹ אֲשֶׁר מָעַל בִּי" - צדקיהו הפר את שבועתו (למלך בבל), וכך מעל בדברי פיו.

לפי פירוש זה, מסתבר שהמשמעות של קסם פה, היא כמו בערבית = שבועה, כמו ב יחזקאל כא28: "וְהָיָה לָהֶם כקסום[כִּקְסָם] שָׁוְא בְּעֵינֵיהֶם שְׁבֻעֵי שְׁבֻעוֹת לָהֶם, וְהוּא מַזְכִּיר עון לְהִתָּפֵשׂ". גם משפט קשור לשבועה - מקום המשפט הוא מקום השבועה, מכאן הקשר בין שבע לשבועה - החודש השביעי הוא החודש של מזל מאזנים = משפט = שבועה (אביתר כהן).

3. לפי זה,  ייתכן שמשמעות הפסוק היא: כשהמלך נושא קסם (שבועה) על שפתיו, אסור לו למעול בשבועה, כי ה' ישפוט אותו לחומרה כמו את צדקיהו.