מדיינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד

קוד: ביאור:משלי יח18 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי יח18: "מִדְיָנִים יַשְׁבִּית הַגּוֹרָל, וּבֵין עֲצוּמִים יַפְרִיד"

הטלת גורל יכולה להשבית (ליישב ולהרגיע) מדיינים (סכסוכים), וגם להפריד בין אנשים  המתעצמים ונלחמים על משאבים משותפים.

דקויות

מדינים = מריבות;   מדינים ישבית הגורל = הטלת גורל יכולה להשבית, להרגיע מריבות קשות.

עצומים

1. מלשון עצומה ומחאה, כמו ב ישעיהו מא21: "קָרְבוּ רִיבְכֶם יֹאמַר ה', הַגִּישׁוּ עֲצֻמוֹתֵיכֶם יֹאמַר מֶלֶךְ יַעֲקֹב": "עצומים - אלו בעלי דינין... ובמשנה: שנים שנתעצמו בדין" (רש"י פירוש ראשון).

2. מלשון עוצמה וחוזק, כמו ב ישעיהו ח7: "וְלָכֵן הִנֵּה ד' מַעֲלֶה עֲלֵיהֶם אֶת מֵי הַנָּהָר הָעֲצוּמִים וְהָרַבִּים, אֶת מֶלֶךְ אַשּׁוּר וְאֶת כָּל כְּבוֹדוֹ" (פירוט): "המתחזקים במריבה" (מצודת דוד, וכן רש"י פירוש שני), בעלי דין המסוכסכים בעוצמה רבה.

3. מלשון עצימת עיניים (רש"י פירוש שלישי), כמו ב ישעיהו לג15: "וְעֹצֵם עֵינָיו מֵרְאוֹת בְּרָע", אלא שכאן הכוונה לבעלי-דין שאוטמים את עיניהם ואת אוזניהם ואינם מוכנים לראות ולשמוע את הצד השני, ולכן הדרך היחידה להפריד ביניהם היא להטיל גורל.

יפריד

1. הפרדה פיסית, בין אנשים הרוצים לפגוע זה בזה תוך כדי המריבה;

2. הפרדה כלכלית - חלוקת משאבים הוגנת; ואכן, במקומות רבים השתמשו בגורל כדי לחלק משאבים משותפים בין אנשים בעלי זכויות שוות על אותם משאבים - ראו "הקבלות".

הקבלות

בפרק טז קראנו על שימוש בגורל לבירור רצון ה', משלי טז33: "בַּחֵיק יוּטַל אֶת הַגּוֹרָל, ומה' כָּל מִשְׁפָּטוֹ" (פירוט);   הפסוק שלנו מדבר על שימוש בגורל ליישוב סכסוכים.

כדי להשתמש בגורלות למטרה זו, אין כל צורך בהתערבות א-להית - מספיק שהצדדים המעורבים בעניין מסכימים להכריע בו ע"י גורל.

השימוש בגורל מתאים במיוחד למצב שבו לכל הצדדים המעורבים יש אותן זכויות ואותם חובות, ועדיין חייבים לחלק את הזכויות ואת החובות באופן כלשהו; אחת הדרכים לעשות זאת היא להפיל גורל.

הרשימה הבאה מבוססת על ספרו של הרב רבינוביץ' (הרב נחום אליעזר רבינוביץ, Probability and Statistical Inference in Ancient and Medieval Jewish Literature):

1. בחירת 10% מהלוחמים, שיחזרו אל ביתם לקחת צידה למלחמה, שופטים כ9-10: "וְעַתָּה זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה לַגִּבְעָה עָלֶיהָ בְּגוֹרָל. וְלָקַחְנוּ עֲשָׂרָה אֲנָשִׁים לַמֵּאָה לכול שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל, וּמֵאָה לָאֶלֶף וְאֶלֶף לָרְבָבָה, לָקַחַת צידה לָעָם - לַעֲשׂוֹת, לְבוֹאָם לְגֶבַע בנימין, כְּכָל הַנְּבָלָה אֲשֶׁר עָשָׂה בְּיִשְׂרָאֵל".

2. בימי נחמיה הפילו גורלות כדי לבחור מי יזכה בהבאת העצים לבית המקדש, נחמיה י35: "וְהַגּוֹרָלוֹת הִפַּלְנוּ עַל קֻרְבַּן הָעֵצִים הַכֹּהֲנִים הַלְוִיִּם וְהָעָם לְהָבִיא לְבֵית אֱלֹהֵינוּ לְבֵית אֲבֹתֵינוּ לְעִתִּים מְזֻמָּנִים שָׁנָה בְשָׁנָה לְבַעֵר עַל מִזְבַּח ה' אֱלֹהֵינוּ כַּכָּתוּב בַּתּוֹרָה".

3. בימי נחמיה הפילו גורלות כדי לקבוע מי יתחייב לשבת בירושלים, נחמיה יא1: "וַיֵּשְׁבוּ שָׂרֵי הָעָם בִּירוּשָׁלִָם וּשְׁאָר הָעָם הִפִּילוּ גוֹרָלוֹת לְהָבִיא אֶחָד מִן הָעֲשָׂרָה לָשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם עִיר הַקֹּדֶשׁ וְתֵשַׁע הַיָּדוֹת בֶּעָרִים".

4. חלוקת משמרות הכהנים והלויים, דברי הימים א כד5: "וַיַּחְלְקוּם בְּגוֹרָלוֹת אֵלֶּה עִם אֵלֶּה, כִּי הָיוּ שָׂרֵי קֹדֶשׁ וְשָׂרֵי הָאֱלֹהִים מִבְּנֵי אֶלְעָזָר וּבִבְנֵי אִיתָמָר", דברי הימים א כה8: "וַיַּפִּילוּ גּוֹרָלוֹת מִשְׁמֶרֶת לְעֻמַּת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל מֵבִין עִם תַּלְמִיד", דברי הימים א כו13: "וַיַּפִּילוּ גוֹרָלוֹת כַּקָּטֹן כַּגָּדוֹל לְבֵית אֲבוֹתָם לְשַׁעַר וָשָׁעַר".

5. הפלת גורלות היתה מקובלת גם בין שודדים ורוצחים, תהלים כב19: "יְחַלְּקוּ בְגָדַי לָהֶם, וְעַל לְבוּשִׁי יַפִּילוּ גוֹרָל", משלי א14: "גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ, כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ" (פירוט), נחום ג10: "גַּם הִיא לַגֹּלָה הָלְכָה בַשֶּׁבִי גַּם עֹלָלֶיהָ יְרֻטְּשׁוּ בְּרֹאשׁ כָּל חוּצוֹת וְעַל נִכְבַּדֶּיהָ יַדּוּ גוֹרָל וְכָל גְּדוֹלֶיהָ רֻתְּקוּ בַזִּקִּים"

6. גם אויבי ישראל חילקו ביניהם, בעזרת גורל, את השבי והשלל שלקחו מישראל, יואל ד3: "וְאֶל עַמִּי יַדּוּ גוֹרָל, וַיִּתְּנוּ הַיֶּלֶד בַּזּוֹנָה וְהַיַּלְדָּה מָכְרוּ בַיַּיִן וַיִּשְׁתּוּ", וגם את ירושלים לאחר שכבשו אותה, עובדיה א11: "בְּיוֹם עֲמָדְךָ מִנֶּגֶד, בְּיוֹם שְׁבוֹת זָרִים חֵילוֹ וְנָכְרִים בָּאוּ שערו[שְׁעָרָיו] וְעַל יְרוּשָׁלִַם יַדּוּ גוֹרָל, גַּם אַתָּה כְּאַחַד מֵהֶם".  

ישנם פסוקים נוספים המדברים על הכרעה באמצעות גורל, אולם במקרים אלה ייתכן שה' התערב:

7. בחירת השעירים ביום הכיפורים, ויקרא טז8-10: "וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת, גּוֹרָל אֶחָד לה' וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל. וְהִקְרִיב אַהֲרֹן אֶת הַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לה' וְעָשָׂהוּ חַטָּאֶת. וְהַשָּׂעִיר אֲשֶׁר עָלָה עָלָיו הַגּוֹרָל לַעֲזָאזֵל יָעֳמַד חַי לִפְנֵי ה' לְכַפֵּר עָלָיו לְשַׁלַּח אֹתוֹ לַעֲזָאזֵל הַמִּדְבָּרָה". ההגרלה נעשתה במצוות ה', אך אין זה ברור האם ה' התערב בהגרלה או לא.

8. חלוקת הארץ בין השבטים, במדבר כו55: "אַךְ בְּגוֹרָל יֵחָלֵק אֶת הָאָרֶץ לִשְׁמוֹת מַטּוֹת אֲבֹתָם יִנְחָלוּ. על פי הגורל תחלק נחלתו בין רב למעט", וכן במדבר לג54, במדבר לד13, במדבר לו2-3, יהושע יד2, יהושע טו1, יהושע טז1, יהושע יז1-17, יְהוֹשֻׁעַ יח6-11: "וְאַתֶּם תִּכְתְּבוּ אֶת הָאָרֶץ שִׁבְעָה חֲלָקִים וַהֲבֵאֶתֶם אֵלַי הֵנָּה וְיָרִיתִי לָכֶם גּוֹרָל פֹּה לִפְנֵי ה' אֱלֹהֵינוּ... וַיָּקֻמוּ הָאֲנָשִׁים וַיֵּלֵכוּ וַיְצַו יְהוֹשֻׁעַ אֶת הַהֹלְכִים לִכְתֹּב אֶת הָאָרֶץ לֵאמֹר לְכוּ וְהִתְהַלְּכוּ בָאָרֶץ וְכִתְבוּ אוֹתָהּ וְשׁוּבוּ אֵלַי וּפֹה אַשְׁלִיךְ לָכֶם גּוֹרָל לִפְנֵי ה' בְּשִׁלֹה... וַיַּשְׁלֵךְ לָהֶם יְהוֹשֻׁעַ גּוֹרַל בְּשִׁלֹה לִפְנֵי ה' וַיְחַלֶּק שָׁם יְהוֹשֻׁעַ אֶת הָאָרֶץ לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל כְּמַחְלְקֹתָם... וַיַּעַל גּוֹרָל מַטֵּה בְּנֵי בִנְיָמִן לְמִשְׁפְּחֹתָם וַיֵּצֵא גְּבוּל גּוֹרָלָם בֵּין בְּנֵי יְהוּדָה וּבֵין בְנֵי יוֹסֵף", יהושע יט, שופטים א3, מיכה ב5. החלוקה נעשתה על-פי ה', וייתכן שה' התערב בהגרלה כדי לקבוע את הנחלה הראויה לכל שבט.

9. חלוקת ערי הלויים, יהושע כא: "וַיֵּצֵא הַגּוֹרָל לְמִשְׁפְּחֹת הַקְּהָתִי וַיְהִי לִבְנֵי אַהֲרֹן הַכֹּהֵן מִן הַלְוִיִּם מִמַּטֵּה יְהוּדָה וּמִמַּטֵּה הַשִּׁמְעֹנִי וּמִמַּטֵּה בִנְיָמִן בַּגּוֹרָל עָרִים שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה...", דברי הימים א ו39-: "וְאֵלֶּה מוֹשְׁבוֹתָם לְטִירוֹתָם בִּגְבוּלָם לִבְנֵי אַהֲרֹן לְמִשְׁפַּחַת הַקְּהָתִי כִּי לָהֶם הָיָה הַגּוֹרָל...", בדומה לחלוקת הארץ.

גורלות במקורות מחוץ לתנ"ך

10. במגילות ים המלח מצאו עדויות להפלת גורלות בין ראשי המשפחות כדי לבחור מי יצא ויבוא לפני העדה (Manual of Discipline, I 16).

11. בקשר לפסוקים, במדבר ג45-48: "קַח אֶת הַלְוִיִּם תַּחַת כָּל בְּכוֹר בִּבְנֵי יִשְׂרָאֵל וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם תַּחַת בְּהֶמְתָּם וְהָיוּ לִי הַלְוִיִּם, אֲנִי ה'. וְאֵת פְּדוּיֵי ה-273 העודפים עַל הַלְוִיִּם מִבְּכוֹר בְּנֵי יִשְׂרָאֵל. וְלָקַחְתָּ חֲמֵשֶׁת חֲמֵשֶׁת שְׁקָלִים - לַגֻּלְגֹּלֶת... ונתת הַכֶּסֶף לְאַהֲרֹן וּלְבָנָיו - פְּדוּיֵי העודפים בָּהֶם", אמרו חז"ל (סנהדרין יז.), ש-273 הבכורות העודפים, שהיו צריכים לשלם 5 שקלים כדי לפדות את עצמם, נבחרו ע"י גורלות.

12. בקשר ל במדבר יא16: "וַיֹּאמֶר ה' אֶל מֹשֶׁה אֶסְפָה לִּי שִׁבְעִים אִישׁ מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר יָדַעְתָּ כִּי הֵם זִקְנֵי הָעָם וְשֹׁטְרָיו, וְלָקַחְתָּ אֹתָם אֶל אֹהֶל מוֹעֵד וְהִתְיַצְּבוּ שָׁם עִמָּךְ", אמרו חז"ל, שמשה בחר 6 זקנים מכל שבט - בסה"כ 72 מועמדים, ומתוכם בחר 70 בעזרת גורל. שני אנשים לא נבחרו והם אלדד ומידד, שנזכרו לאחר מכן, במדבר יא26: "וַיִּשָּׁאֲרוּ שְׁנֵי אֲנָשִׁים בַּמַּחֲנֶה, שֵׁם הָאֶחָד אֶלְדָּד וְשֵׁם הַשֵּׁנִי מֵידָד, וַתָּנַח עלהם הָרוּחַ, וְהֵמָּה בַּכְּתֻבִים, וְלֹא יָצְאוּ הָאֹהֱלָה, וַיִּתְנַבְּאוּ בַּמַּחֲנֶה".

13. ע"פ המשנה (שבת כג ב), השתמשו בגורל שנקרא "חֶלֶש" כדי לחלק את בשר הקרבנות בין הכהנים.

14. ע"פ התלמוד (יומא כב.), השתמשו בגורל שנקרא "פַיִס" כדי לחלק את עבודות המקדש בין הכהנים.

15. וגם הילדים בימינו נוהגים להכריע במחלוקות ע"י הגרלות, כגון "זוג או פרט", "מארבע יוצא אחד", "אבן נייר ומספריים", ועוד...

מכאן, כנראה, בא הפועל " לפייס" - כי, כפי שאמר החכם בפסוקנו, הגורל מפייס - מדיינים ישבית הגורל, ובין עצומים יפריד.

תגובות