פיתויי הגברים החטאים

קוד: ביאור:משלי א11 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

כדי להינצל מחוטאים, יש לדעת את הטיעונים שבהם הם משתמשים כדי לפתות את האדם להצטרף אליהם.

כמה טיעונים כאלה מתוארים במשלי פרק א.

משלי א11: איתנו, חינם

"אִם יֹאמְרוּ ' לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי - חִנָּם!...":

הפיתוי הראשון הוא איתנו, והוא פונה לצורך של האדם בשייכות. הפיתוי חזק במיוחד עבור נערים ממשפחות הרוסות, שמתפתים להצטרף לכנופיות רחוב. הצטרפות לכנופיה נותנת להם תחושה שיש להם משפחה גדולה וחזקה. תחושת השייכות הזאת כל-כך חשובה להם, עד שהם יהיו מוכנים אפילו לשדוד ולרצוח כדי לשמור עליה.

הפיתוי הבא הוא  נארבה לדם - והוא פונה לצורך של האדם בריגוש ואתגר; אותם נערי רחוב, ללא משפחה וללא מסגרת, עלולים להימשך לכנופיות שמציעות להם "אתגרים" של מארב ורצח.

נצפנה   = ענינו שמירה או הסתרה. המארבים נעשים בסתר, אבל מעבר לזה - מנהיגי הכנופיה מבטיחים לנער שהם יסתירו זה את זה וישמרו זה על זה; הם פונים לצורך שלו בהגנה.

נקי  = ללא לכלוך וזיהום חיצוני, ללא חטא גלוי, פטור מעונש, פטור מהתחייבות. החטאים משכנעים את הנער, שהקרבן שלהם אינו באמת צדיק. הוא אמנם  נקי - נחשב כשר בעיני החברה - אבל זה חינם - זה אינו מוצדק. לדוגמה, ייתכן שהוא אדם עשיר, שאמנם אינו נחשב חוטא בעיני החברה, אבל "הוא בטח עשה את כל הרכוש שלו מעושק וניצול של עניים", ולכן "מגיע לו שנארוב לו ונשפוך את דמו". בכך הם פונים לצורך של האדם בעשיית צדק.

המילה חינם יכולה להיחשב גם כפיתוי מסוג אחר, הפונה לצורך של האדם במתנות. אנשי שיווק רבים משתמשים בפיתוי הזה, כי הם יודעים שאם הצרכנים יקבלו מתנה קטנה, הם יהיו מוכנים לשלם סכום גדול הרבה יותר עבור מוצר שהם בכלל לא צריכים; אנשים המודעים לפיתוי נמנעים לקבל כל מתנה שהיא מאנשי שיווק, כמו שנאמר ב משלי טו27: "עֹכֵר בֵּיתוֹ בּוֹצֵעַ בָּצַע, וְשׂוֹנֵא מַתָּנֹת יִחְיֶה" (פירוט). ראיה לפירוש זה נמצאת בהמשך הפרק (פסוק 17): "כי חִנָּם מזורה הרשת בעיני כל בעל כנף" - "כל ציפור שרואה אוכל על הרשת חושבת שהיא מקבלת אוכל בחינם, אך למעשה זה יעלה לה בחייה" (פירוט); כלומר, מטרת הקטע היא, בין השאר, להזהיר את הנער מפני דברים שמקבלים כביכול ב"חינם".

מקורות ופירושים נוספים

1. על-פי הפשט, כל הפסוק מתאר את דברי הפיתוי של החטאים; ובגוף המאמר ניסיתי להסביר מה הפיתוי בכל מילה.

2. אולם ישנם מפרשים שטענו, שה"פיתויים" הללו אינם מפתים מספיק, ולכן פירשו שמדובר בדברים של כותב הספר:

נארבה לדם - "איך זה מבקשים החטאים לפתות את הנער, שעדיין אינו בחזקת חטא, בדברי פיתוי כגון  נארבה לדם...?!... עלינו לומר, שדברים אלה אינם דברי הפיתוי כאמירתם... אלא פירושם... החטאים אומרים לנער דברים אחרים, אבל המוכיח מודיעו את כוונתם האמיתית של הדברים"  (אברהם אהוביה, "ככל הכתוב", עמ' 243)

נצפנה לנקי - החוטאים למעשה מצפינים את כוונותיהם האמיתיות, ופועלים מתוך מניעים נסתרים לפגיעה באנשים נקיים מתוך מחשבה שיצאו חינם בלי עונש.

חינם  - "הכתוב אומר שצפונתם לנקי  חינם  הוא(רש"י), "לארוב על דם נקי לשפוך  חינם, על לא חמס בכפו(מצודות).

משלי א12: תמימים

"נִבְלָעֵם כִּשְׁאוֹל חַיִּים, וּתְמִימִים כְּיוֹרְדֵי בוֹר":

הפיתוי השלישי הוא נבלעם... תמימים...: נאכל את כל רכושם בבת-אחת, בשלמותם; כמו שהשאול (=בור הקבר) בולע את כל גוף האדם המת בשלמותו. דוגמאות לפיתוי זה:

אנשים ישרים יודעים, שאי-אפשר לזכות בהכל; תמיד צריך לבחור ולהתפשר. רק נוכלים יכולים להבטיח שמי שיבוא איתם יקבל הכל, שהרי הם ממילא לא מתכוונים לקיים...

משלי א13: כל

"כָּל הוֹן יָקָר נִמְצָא, נְמַלֵּא בָתֵּינוּ שָׁלָל"

פיתוי זה ממשיך את הפיתוי הקודם - לא רק כל מה שאתה רואה יהיה שלך, אלא גם כל מה שקיים - כל הון יקר נמצא, וכל מה שאתה יכול לרצות לביתך - נמלא בתינו שלל.

משלי א14: גורלך

"גּוֹרָלְךָ תַּפִּיל בְּתוֹכֵנוּ; כִּיס אֶחָד יִהְיֶה לְכֻלָּנוּ"

הפיתוי הבא הוא גורלךגורל הוא אמצעי מקובל לחלוקת רכוש, כגון נחלות וירושות. המאפיין העיקרי של גורל הוא השיוויון - לכל אחד מהצדדים יש סיכוי שווה לזכות; כשהנוכלים אומרים גורלך תפיל בתוכנו הם למעשה אומרים "המעמד שלך יהיה שווה לשלנו - נחלק את השלל בינינו בצורה הוגנת, ע"י הגרלה".

והפיתוי הבא הוא כיס אחד יהיה לכולנו, כלומר "אם אתה חושש שלא תצליח להרוויח לבד - אל תדאג, אתה בחברה טובה; אנחנו נתמוך בך ונעזור לך, כי ההצלחה שלך היא ההצלחה שלנו"; במילים אחרות, "win win situation" - גם אנחנו נרוויח וגם אתה תרוויח (פירושים נוספים).

התשובה לפיתוייהם של הנוכלים הללו נמצאת בהמשך הקטע.

מקורות ופירושים נוספים

ותמימים כיורדי בור - המילה תמים משמעה "שלם" או "חף מפשע"; לפסוק שלנו מתאימה יותר המשמעות "שלם", בהתאם למשל " כשאול... כיורדי בור ": "כמו שהקבר בולע את גופו של המת בשלמותו, כך אנחנו נבלע את רכושם של קרבנותינו בשלמותו": "תמימים - אינו לשון צדיקים, אלא מלשון שלמים: נבלעם כשהם שלמים, כאדם היורד בתוך הבור כשהוא שלם, כלומר בעודם בעשרם נהרגם ונירש נכסיהם" (רש"י).

גורלך תפיל בתוכנו - פירשנו כמו רוב המפרשים, שאלו דבריהם של הגברים החטאים; אך אפשר גם לפרש שאלו הם דברי החכם, המנסה לעורר בתלמידיו אחריות לגורל המשותף שלהם (ע"פ גליה).


תגובות