קוד: צפן = שמר במקום בטוח בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
1..
צפנ = שמירה והגנה:
מָה רַב טוּבְךָ אֲשֶׁר צָפַנְתָּ לִּירֵאֶיךָ, פָּעַלְתָּ לַחֹסִים בָּךְ נֶגֶד בְּנֵי אָדָם" - אין הכוונה שה' שומר ליראיו יהלומים בתוך כספת עם צופן, אלא שה' שומר כל טוב ליראיו, והטוב הזה הוא "נגד בני אדם" כלומר גלוי.
מִמְתִים יָדְךָ ה', מִמְתִים מֵחֶלֶד, חֶלְקָם בַּחַיִּים, וצפינך[וּצְפוּנְךָ] תְּמַלֵּא בִטְנָם; יִשְׂבְּעוּ בָנִים, וְהִנִּיחוּ יִתְרָם לְעוֹלְלֵיהֶם" - הטוב שאתה שומר עבורם.
טוֹב יַנְחִיל בְּנֵי בָנִים, וְצָפוּן לַצַּדִּיק חֵיל חוֹטֵא" - עושרו של החוטא אינו נסתר, הוא גלוי - והוא שמור עבור הצדיק.
אֱלוֹהַּ יִצְפֹּן לְבָנָיו אוֹנוֹ, יְשַׁלֵּם אֵלָיו וְיֵדָע" - ה' ישמור את רכושו לבניו.
עַל עַמְּךָ יַעֲרִימוּ סוֹד, וְיִתְיָעֲצוּ עַל צְפוּנֶיךָ" - עם ישראל אינו נסתר ואינו מוגן בקוד סודי - הוא נקרא "צפוניך" כי ה' שומר עליו.
בְּלִבִּי צָפַנְתִּי אִמְרָתֶךָ, לְמַעַן לֹא אֶחֱטָא לָךְ" - אין הכוונה שהסתרתי את דברי התורה, אלא ששמרתי אותם היטב בזיכרוני;
בְּנִי! אִם תִּקַּח אֲמָרָי, ומצותי תִּצְפֹּן אִתָּךְ", משלי ז1: "
בְּנִי! שְׁמֹר אֲמָרָי, ומצותי תִּצְפֹּן אִתָּךְ": לא צריך להסתיר את המצוות או לכתוב אותן בכתב סתרים, צריך רק לשמור אותן היטב בזיכרון;
מִצְוַת שְׂפָתָיו וְלֹא אָמִישׁ, מֵחֻקִּי צָפַנְתִּי אִמְרֵי פִיו".
צָרוּר עון אֶפְרָיִם, צְפוּנָה חַטָּאתוֹ" - שמורה ב"זיכרון" של ה'.
כִּי עֵינַי עַל כָּל דַּרְכֵיהֶם, לֹא נִסְתְּרוּ מִלְּפָנָי, וְלֹא נִצְפַּן עונם מִנֶּגֶד עֵינָי"
יֵשֵׁב בְּמַאְרַב חֲצֵרִים, בַּמִּסְתָּרִים יַהֲרֹג נָקִי, עֵינָיו לְחֵלְכָה יִצְפֹּנוּ" - הרשעים מסתירים את עצמם ואורבים לקרבנותיהם;
יָגוּרוּ יצפינו[יִצְפּוֹנוּ] הֵמָּה, עֲקֵבַי יִשְׁמֹרוּ כַּאֲשֶׁר קִוּוּ נַפְשִׁי" - מסתירים את עצמם ואורבים לי;
אִם יֹאמְרוּ 'לְכָה אִתָּנוּ, נֶאֶרְבָה לְדָם, נִצְפְּנָה לְנָקִי חִנָּם'... וְהֵם לְדָמָם יֶאֱרֹבוּ, יִצְפְּנוּ לְנַפְשֹׁתָם".
מַדּוּעַ מִשַּׁדַּי לֹא נִצְפְּנוּ עִתִּים, וידעו[וְיֹדְעָיו] לֹא חָזוּ יָמָיו" - ה' יודע את קצו של הרשע, הקץ לא נסתר מעיניו; אבל בני האדם המכירים את הרשע אינם יודעים מתי יבוא קיצו.
וַתַּהַר הָאִשָּׁה, וַתֵּלֶד בֵּן, וַתֵּרֶא אֹתוֹ כִּי טוֹב הוּא, וַתִּצְפְּנֵהוּ שְׁלֹשָׁה יְרָחִים. וְלֹא יָכְלָה עוֹד הַצְּפִינוֹ וַתִּקַּח לוֹ תֵּבַת גֹּמֶא וַתַּחְמְרָה בַחֵמָר וּבַזָּפֶת וַתָּשֶׂם בָּהּ אֶת הַיֶּלֶד וַתָּשֶׂם בַּסּוּף עַל שְׂפַת הַיְאֹר" - יוכבד שמרה על משה במקום מוסתר כדי שהמצרים לא יזרקו אותו ליאור.
וַתִּקַּח הָאִשָּׁה אֶת שְׁנֵי הָאֲנָשִׁים, וַתִּצְפְּנוֹ, וַתֹּאמֶר 'כֵּן בָּאוּ אֵלַי הָאֲנָשִׁים וְלֹא יָדַעְתִּי מֵאַיִן הֵמָּה'" - רחב שמרה על המרגלים במקום מוסתר.
אֵיךְ נֶחְפְּשׂוּ עֵשָׂו, נִבְעוּ מַצְפֻּנָיו" - נתגלו האוצרות שלו - הדברים היקרים ששמר במקום מוסתר.
כִּי יִצְפְּנֵנִי בְּסֻכֹּה בְּיוֹם רָעָה, יַסְתִּרֵנִי בְּסֵתֶר אָהֳלוֹ, בְּצוּר יְרוֹמְמֵנִי" - ישמור עליו במקום מוסתר.
תַּסְתִּירֵם בְּסֵתֶר פָּנֶיךָ מֵרֻכְסֵי אִישׁ, תִּצְפְּנֵם בְּסֻכָּה מֵרִיב לְשֹׁנוֹת"
צֹפְנֶיהָ צָפַן רוּחַ, וְשֶׁמֶן יְמִינוֹ יִקְרָא" - אי אפשר להישמר ולהסתתר מפניה, כמו שאי אפשר להישמר ולהסתתר מהרוח (פירוט).
מִי יִתֵּן בִּשְׁאוֹל תַּצְפִּנֵנִי, תַּסְתִּירֵנִי עַד שׁוּב אַפֶּךָ, תָּשִׁית לִי חֹק וְתִזְכְּרֵנִי".
כִּי לִבָּם צָפַנְתָּ מִּשָּׂכֶל, עַל כֵּן לֹא תְרֹמֵם" - ה' שמר/הסתיר את ליבם מפני השכל, כך שהשכל לא יוכל להגיע ולחדור אל ליבם (דרך מקורית להגיד ש"אין להם שכל"...).
כָּל חֹשֶׁךְ טָמוּן לִצְפּוּנָיו, תְּאָכְלֵהוּ אֵשׁ לֹא נֻפָּח, יֵרַע שָׂרִיד בְּאָהֳלוֹ" - האוצרות שלו, הדברים היקרים ששמר בסתר, יאבדו.
הַדּוּדָאִים נָתְנוּ רֵיחַ, וְעַל פְּתָחֵינוּ כָּל מְגָדִים חֲדָשִׁים גַּם יְשָׁנִים, דּוֹדִי צָפַנְתִּי לָךְ" - שמרתי לך ממתקים בסתר, שיהיו רק לך.
וצפן[יִצְפֹּן] לַיְשָׁרִים תּוּשִׁיָּה, מָגֵן לְהֹלְכֵי תֹם" - ה' שומר תושיה לישרים, או: מסתיר את התושיה כך שרק ישרים יוכלו לגלות אותה (ע"פ מצודת דוד, תושיה בפסוק זה מציינת את סודות התורה).
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה" - "
ישמרוהו בליבם שלא ישכחוהו" (רש"י), או "
מסתירים, לבל היגלות כי אם לראויים לה" (מצודות); ראו חכמים יצפנו דעת.
וְאֵלֶּה צָפַנְתָּ בִלְבָבֶךָ, יָדַעְתִּי כִּי זֹאת עִמָּךְ" - שמרת בלבבך, או: הסתרת.
כָּל יְמֵי רָשָׁע הוּא מִתְחוֹלֵל, וּמִסְפַּר שָׁנִים נִצְפְּנוּ לֶעָרִיץ" - מספר השנים שהעריץ יהיה בשלטון "שמור בזכרון" של ה', כלומר, סופו כבר נקבע; אבל הוא נסתר מידיעתנו.
וַהֲסִבּוֹתִי פָנַי מֵהֶם, וְחִלְּלוּ אֶת צְפוּנִי, וּבָאוּ בָהּ פָּרִיצִים וְחִלְּלוּהָ" - בית המקדש נקרא "צפוני" כי ה' שומר עליו; וייתכן שהכוונה לקודש הקודשים, שהוא מקום נסתר.
רוּחַ צָפוֹן תְּחוֹלֵל גָּשֶׁם, וּפָנִים נִזְעָמִים לְשׁוֹן סָתֶר" - ייתכן שהכוונה לרוח שבאה מכיוון צפון, אבל ע"פ ההקבלה, ייתכן שהכוונה לרוח נסתרת, או לרוח שחושפת את אדי המים הנסתרים באויר וגורמת להם להתעבות ולרדת כגשם (פירוט).
וַיִּקְרָא פַרְעֹה שֵׁם יוֹסֵף צָפְנַת פַּעְנֵחַ; וַיִּתֶּן לוֹ אֶת אָסְנַת בַּת פּוֹטִי פֶרַע כֹּהֵן אֹן לְאִשָּׁה וַיֵּצֵא יוֹסֵף עַל אֶרֶץ מִצְרָיִם" - בלשון ימינו "פענח" = "פיצח את הקוד הסודי", ולפי זה "צפנת פענח" משמעו "מפענח הצפנים" = "מגלה המידע הנסתר", ואכן יוסף פיצח את הקוד של חלום פרעה וגילה את המסר הנסתר בו. אך בפסוק זה, כלל לא בטוח שהשם "צפנת פענח" קשור לשורש העברי "צפן"; ייתכן שזה שם מצרי שמשמעותו אחרת לגמרי.