קוד: ביאור:משלי יט23 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
משלי יט23: "יִרְאַת ה'
לְחַיִּים, וְשָׂבֵעַ יָלִין בַּל יִפָּקֵד רַע
"
יראת ה' מנחה את האדם לחיים ולא למוות; אדם ירא ה' אינו ירא מפני בני אדם, ולכן הוא לן שבע (ישן בשקט) ואינו חושש מפני פקודות של מפקד רע.
המפרשים פירשו את הפסוק בדרך חומרית או רוחנית:
הפסוק בא להשוות בין יראת ה' לבין פחדים אחרים שמטרידים את האדם. רוב הפחדים של האדם מקצרים את חייו: הוא לא יכול לאכול, לא מצליח להרדם, וגם כשהוא כבר ישן - יש לו חלומות רעים. אולם היראה מפני ה' היא פחד מסוג אחר לגמרי:
1. היא מאריכה את החיים ומשפרת את איכות החיים בעולם הזה, כי מי שפוחד מה' לא צריך לפחוד מאף אחד אחר; הוא מרגיש שבע, כי אין לו צורך בתענוגות העולם (ר' יונה); יכול לישון בשקט בלילה ולא נפקד בחלומות רעים.
2. היא משפרת גם את איכות החיים שאחרי המוות: מי שהיה ירא ה' במשך כל החיים, הוא ימות בשיבה טובה, זקן ושבע, ילין וינוח על משכבו בשלום, וה' לא יפקוד עליו ולא יעניש אותו על מעשים רעים לאחר מותו.
"יש הבדל בין יראת ה' ובין יראה אחרת, שהירא ממקרי העולם היראה מקצרת את החיים, היראה תמנע המאכל והשינה, אבל
יראת ה' היא לחיים ושבע ילין, שיאכל לשביעה וגם ישן, כי היראה הזו תסיר ממנו כל יראה אחרת, שהירא ה' בטוח
שבל יפקד רע, ולא תיגע בו שום רע, ועל-כן הוא בוטח ואין לו פחד משום דבר, ולכן יראת ה' תוסיף ימים, כנ"ל
"
(מלבי"ם).
הפסוק בא ללמד, איך לבחור את הדרך הנכונה, הדרך המובילה לחיים רוחניים, הדרך הנזכרת ב
דברים ל19: "העדתי
בָכֶם הַיּוֹם אֶת הַשָּׁמַיִם וְאֶת הָאָרֶץ,
הַחַיִּים וְהַמָּוֶת
נָתַתִּי לְפָנֶיךָ הַבְּרָכָה וְהַקְּלָלָה,
וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ
" (פירוט).
3. יראת ה' מדריכה את האדם לבחור את הדרך הרוחנית הנכונה לחיים, ומאפשרת לאדם להרגיש שבע ושמח בחלקו, ולהינצל מפקודות רעות שפוקד עליו יצר הרע.
4. יראת ה' מדריכה את האדם לבחור את הדרך הרוחנית הנכונה לחיים, ומאפשרת לו לנוח בשלום על משכבו, זקן ושבע, ולהינצל מדין רע וקשה לאחר המוות.
חכמי התלמוד דרשו את הפסוק בשתי דרכים שונות: "אמר רבי יונה אמר רבי זירא: כל הלן שבעת ימים בלא חלום - נקרא רע, שנאמר
וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע; אל
תקרי שָׂבֵעַ אלא שֶׁבַע (שבע ילין בל יפקד מן השמים בחלום - הרי הוא רע,
לכך אין משגיחין לפקדו). אמר ליה רב אחא בריה דרבי חייא בר אבא: הכי אמר
רבי חייא אמר רבי יוחנן:
כל
המשביע עצמו מדברי תורה
ולן - אין מבשרין אותו בשורות רעות, שנאמר
וְשָׂבֵעַ ילין בל יפקד רע
"
(בבלי ברכות יד א, והחלק הראשון גם ב
בבלי ברכות נה ב).
וַיֹּאמֶר 'אַל תִּשְׁלַח יָדְךָ אֶל הַנַּעַר, וְאַל תַּעַשׂ לוֹ מְאוּמָּה, כִּי עַתָּה יָדַעְתִּי כִּי יְרֵא אֱלֹהִים אַתָּה, וְלֹא חָשַׂכְתָּ אֶת בִּנְךָ אֶת יְחִידְךָ מִמֶּנִּי'". כלומר, יראת ה' של אברהם, למרות שלכאורה דרשה ממנו להרוג, למעשה הסתיימה בחיים; אברהם ויצחק המשיכו לחיות חיים ארוכים, ועל שניהם נאמר שהם מתו שבעים, בראשית כה8: "
וַיִּגְוַע וַיָּמָת אַבְרָהָם בְּשֵׂיבָה טוֹבָה זָקֵן וְשָׂבֵעַ וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו", בראשית לה29: "
וַיִּגְוַע יִצְחָק וַיָּמָת וַיֵּאָסֶף אֶל עַמָּיו זָקֵן וּשְׂבַע יָמִים וַיִּקְבְּרוּ אֹתוֹ עֵשָׂו וְיַעֲקֹב בָּנָיו". לפי זה אפשר לפרש את סוף הפסוק בל ייפקד רע = לא יקבל פקודה לעשות מעשה רע; גם כשה' אומר לו לעשות מעשה שנראה, כביכול, רע, בסופו של דבר מתברר שהוא לא היה צריך לעשות אותו.
גם בפסוקים נוספים נאמר שמצוות ה', המבטאות את יראת ה', מטרתן להביא את האדם
לחיים,
ויקרא יח5: "וּשְׁמַרְתֶּם אֶת חֻקֹּתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אֹתָם הָאָדָם
וָחַי בָּהֶם, אֲנִי ה'
",
יחזקאל כ11: "וָאֶתֵּן לָהֶם אֶת חֻקּוֹתַי וְאֶת מִשְׁפָּטַי הוֹדַעְתִּי אוֹתָם, אֲשֶׁר יַעֲשֶׂה אוֹתָם הָאָדָם
וָחַי בָּהֶם
"; וכן בספר משלי,
משלי י16: "פְּעֻלַּת צַדִּיק
לְחַיִּים, תְּבוּאַת רָשָׁע לְחַטָּאת
" (פירוט),
משלי י17: "אֹרַח
לְחַיִּים שׁוֹמֵר מוּסָר, וְעוֹזֵב תּוֹכַחַת מַתְעֶה
" (פירוט),
משלי יא19: "כֵּן צְדָקָה
לְחַיִּים וּמְרַדֵּף רָעָה לְמוֹתוֹ
" (פירוט),
משלי י27: "יִרְאַת ה' תּוֹסִיף יָמִים, וּשְׁנוֹת רְשָׁעִים תִּקְצֹרְנָה
" (פירוט).
קשר בין יראת ה' לבין שובע נזכר גם לגבי אנשים אחרים שהיו יראי ה',
דברי היָמִים א כג1: "וְדָוִיד זָקֵן
וְשָׂבַע יָמִים וַיַּמְלֵךְ אֶת שְׁלֹמֹה בְנוֹ עַל יִשְׂרָאֵל
",
אִיּוֹב מב17: "וַיָּמָת אִיּוֹב זָקֵן
וּשְׂבַע יָמִים
"; ראו גם
ביטוח מפני רעב לצדיקים.
קשר בין יראת ה' לבין שינה טובה נזכר גם ב
תהלים כה12-13: "מִי זֶה הָאִישׁ
יְרֵא ה', יוֹרֶנּוּ בְּדֶרֶךְ יִבְחָר. נַפְשׁוֹ בְּטוֹב
תָּלִין, וְזַרְעוֹ יִירַשׁ אָרֶץ
" (פירוט).