לקחת מיסים מרשעים במקום מצדיקים

דקויות

1. לפי רוב המפרשים, הפסוק מתאר את הנהגת ה' בעולם: "אם נגזר מיתה על הצדיק ובטלה הגזירה, אין מדת הדין מתפייס עד כי יותן רשע לפדיון נפשו" (מצודות).

• אולם, רעיון זה נכתב כבר בצורה ברורה יותר ב משלי יא8: "צַדִּיק מִצָּרָה נֶחֱלָץ, וַיָּבֹא רָשָׁע תַּחְתָּיו" (פירוט), והפסוק שלנו לכאורה לא מוסיף כל מסר מעשי.

2. לכן נראה לי ייתכן שהפסוק הוא עצה לשלטון, כמו פסוקים נוספים העוסקים בשכר ועונש. ראו "עצות".

3. היה אפשר לפרש: כופר לצדיק רשע = כשצדיק נמצא בשבי, יש לשחרר רשע מהכלא ככופר נפש תמורתו; לפי זה, הפסוק בא לקבוע את ה"שער" לעסקאות שבויים: רשע אחד תמורת צדיק אחד.

• אולם, לפי זה קשה להבין את החצי השני של הפסוק, המציג שער אחר: תחת ישרים רבים - בוגד אחד.

הקבלות

מה שנאמר בספר משלי על בני אדם פרטיים, נאמר בספר ישעיהו על עמים שלמים, ישעיהו מג3: "כִּי אֲנִי ה' אֱלֹהֶיךָ, קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל, מוֹשִׁיעֶךָ; נָתַתִּי כָפְרְךָ מִצְרַיִם, כּוּשׁ וּסְבָא תַּחְתֶּיךָ" (פירוט).

ותחת ישרים בוגד - ע"פ הפשט, המילה "תחת" משמעה "במקום, כתחליף"; אך על-דרך הדרש, היא רומזת לדריכה ורמיסה, כמו מלכים א ה17: "אַתָּה יָדַעְתָּ אֶת דָּוִד אָבִי, כִּי לֹא יָכֹל לִבְנוֹת בַּיִת לְשֵׁם ה' אֱלֹהָיו מִפְּנֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר סְבָבֻהוּ, עַד תֵּת ה' אֹתָם תַּחַת כַּפּוֹת רגלו[רַגְלָי]"; מלאכי ג21: "וְעַסּוֹתֶם רְשָׁעִים, כִּי יִהְיוּ אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵיכֶם בַּיּוֹם אֲשֶׁר אֲנִי עֹשֶׂה, אָמַר ה' צְבָאוֹת": "הבוגד... יהיה למרמס כטיט חוצות תחת כפות רגליהם של ישראל הנאמנים" (רמ"ד וואלי פירוש אחרון).

ראו: פסוקים נוספים על ישרים ובוגדים.