נבחר שם מעושר רב, מכסף ומזהב חן טוב

קוד: ביאור:משלי כב1 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל: סגלות משלי

משלי כב1: "נִבְחָר שֵׁם מֵעֹשֶׁר רָב, מִכֶּסֶף וּמִזָּהָב חֵן טוֹב"

עדיף לך לבחור במעשים שיביאו לך שם טוב (פרסום, מוניטין), ממעשים שיביאו לך עושר רב;

טוב יותר למצוא חן בעיני חבריך מלצבור כסף וזהב.

עצות

הפסוק מלמד שמעמד חברתי חשוב יותר ממעמד כלכלי:

מעמד חברתי, המתבטא בשם (פירסום ומוניטין) ובחן (מציאת חן בעיני הזולת), עדיף וחשוב יותר ממצב כלכלי המתבטא בעושר רב, כסף וזהב.

המסר המעשי שבפסוק מכוון לכמה נמענים:

1. לאדם עצמו: עדיף שהאדם ישקיע במעשים המקנים לו שם טוב בעולם, ועוזרים לו למצוא חן בעיני קרוביו וחבריו, מאשר בצבירת רכוש: "בוא וראה כמה הוא שקול שם טוב בעולם, שאפילו יש לו לאדם אל, דינרי זהב ולא קנה שם טוב, לא קנה כלום" (מדרש משלי כב). בפרט, עדיף להשקיע במעשי חסד: "והטעם, דמדלא קנה שם טוב, מסתמא לא עשה צדקה וחסד בממונו, אם כן מה הועיל לו כל קנייניו? רק יצטרך לתת עליהם דין וחשבון על שלא עשה בו רצון המפקיד, כי באמת הממון הרב שיש ביד האדם יותר מכדי סיפוקו הוא רק פיקדון אצלו מאדון העולם, שעשהו אפוטרופוס על זה לרחם על האומללים ולגמול חסד עם הצריכים לזה..." (אהבת חסד ב יג).

2. לאנשים שמסביבו: יש להיזהר מפגיעה בשמו הטוב של האדם, יותר ממה שנזהרים מפגיעה ברכושו; וכשרוצים לתת מתנה למישהו שאוהבים, עדיף לתת לו "מתנה" שתגדיל את חינו בעיני הבריות מאשר לתת לו רכוש.

3. למערכת המשפט: מערכת המשפט צריכה להתייחס לפגיעה בשמו הטוב של האדם בחומרה רבה יותר מאשר לפגיעה ברכושו; החוק הישראלי אכן מכיר, עקרונית, בנושא זה.

דקויות

1. החצי הראשון של הפסוק מדבר ב"גדול" והחצי השני מדבר ב"קטן":

שם = מוניטין, פרסום בין אנשים רבים ושונים;   נבחר שם מעושר רב = פרסום בין אנשים רבים עדיף לאדם על-פני רכוש גדול.

חן = מציאת חן בעיני אנשים קרובים;   מכסף ומזהב חן טוב = טוב יותר למצוא חן בין אנשים קרובים מאשר לזכות בעוד כמה מטבעות של כסף או זהב. 

2. ועל-דרך הסוד, "שם... רומז אל השכינה הקדושה... השראת השכינה מגינה ומצילה מכל הצרות... חן טוב... היא השראה טובה ששורה על הצדיק מצד הקדושה, ועל ידיה ימצא חן בעיני כל רואיו ויצליח בכל ענייניו" (רמ"ד וואלי).

הקבלות

ייתכן שהפסוק מתייחס לא רק לשמו הטוב של האדם, אלא גם לשם ה' יתברך. כך ניתן ללמוד מפסוק אחר, שגם בו מופיעה המילה "נבחר", משלי כא3: "עֲשֹׂה צְדָקָה וּמִשְׁפָּט נִבְחָר לה' מִזָּבַח": ה' מעדיף שנעשה צדקה ומשפט, שמקדשים את שמו בעולם וגורמים לו למצוא חן בעיני הבריות, מאשר שניתן לו זבחים ומתנות אחרות של עושר וכסף (פירוט).

-

חכמי המדרש דרשו את הפסוק על כמה דמויות תנ"כיות (שמות רבה לג ה):
  • "נבחר שמו של משה, שנאמר (תהלים קו, כג): "לולי משה בחירו ", וכן הוא אומר (שמות לג, יז): "[כי מצאת חן בעיניי] ואדעך בשם ", מעשרו של קרח... א"ל הקב"ה: מפני שיש לך עושר אתה מתגאה?! נבחר שמו של משה מכל עשרך של כסף ושל זהב!".
  • "נבחר שמו של פנחס מן עשרו של זמרי, שהיה נשיא שבט שמעון".
  • "נבחר שמו של מרדכי מעשרו של המן. אמר ר' יאשיה: מה עשה אותו רשע? הוציא כל כסף וזהב שהיה לו ונתן לאחשורוש. א"ל הקב"ה 'חייך, "נבחר מכסף ומזהב חן טוב" - נבחר חנה של אסתר, שנאמר (אסתר ב, טו): "ותהי אסתר נושאת חן".".
המן רצה להשתמש בכספו הרב כדי להשמיד את היהודים, אסתר ג9: "אִם עַל הַמֶּלֶךְ טוֹב יִכָּתֵב לְאַבְּדָם וַעֲשֶׂרֶת אֲלָפִים כִּכַּר  כֶּסֶף אֶשְׁקוֹל עַל יְדֵי עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה לְהָבִיא אֶל גִּנְזֵי הַמֶּלֶךְ"; אבל אסתר הצליחה להגיע אל המלך בזכות החן שלה, אסתר ב15: "וַתְּהִי אֶסְתֵּר נֹשֵׂאֶת חֵן בְּעֵינֵי כָּל רֹאֶיהָ". החן של אסתר ניצח את הכסף של המן.

-

רעיון דומה נמצא ב קהלת ז1: "טוֹב שֵׁם מִשֶּׁמֶן טוֹב" (פירוט), וגם ב משלי יא16: "אֵשֶׁת חֵן תִתְמֹך כָּבוֹד, וְעָרִיצִים יִתְמְכוּ עֹשֶר" (פירוט).

תגובות