האם זה טוב לתת למחשבות לשוטט?

קוד: ביאור:משלי כה28 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: אראל

אל:

משלי כה28: "עִיר פְּרוּצָה אֵין חוֹמָה, אִישׁ אֲשֶׁר אֵין מַעְצָר לְרוּחוֹ"

כמו עיר פרוצה אשר אין לה חומה, כך הוא איש אשר אין מעצור לרוחו (מחשבותיו), הנותן למחשבותיו לשוטט בלי בקרה, הנותן לכל מחשבה חולפת לפרוץ למוחו ולהסיח את דעתו.

עצות

רוח = מחשבות;    איש אשר אין מעצָר לרוחו = איש שנותן למחשבות שלו לשוטט באופן חופשי, ואינו מרסן אותן.

בספר משלי, רוחו של אדם נמשלת לעיר. וכך, איש אשר אין מעצר לרוחו נמשל ל עיר פרוצה אין חומה: מצד אחד, עיר כזאת נותנת לתושביה חופש לצאת ממנה כאוות נפשם, וכך חיי היום-יום שלהם קלים יותר, והם יכולים לפתח מסחר וקשרי-חוץ בקלות רבה יותר. מצד שני, עיר כזאת מאפשרת לכל זר להיכנס אליה, וזה עלול להיות מסוכן, כי הזרים עלולים לפגוע בתושבים הותיקים של העיר. לכן, יש להשאיר את העיר פרוצה, רק כאשר היא נמצאת בסביבה ידידותית - ללא אויבים שעלולים לחדור אליה ולפגוע בתושביה.

כך גם איש אשר אין מעצר לרוחו: מצד אחד, איש שאינו מגביל את מחשבותיו - מאפשר להן לצאת לנושאים חדשים, ולגלות רעיונות חדשים ומקוריים. מצד שני, איש כזה מאפשר למחשבות זרות להיכנס אליו, וזה עלול להיות מסוכן, כי המחשבות הזרות עלולות להסיט את האדם מהדרך הישרה ולדחוק את מקומן של המחשבות האישיות שלו. לכן, יש לתת למחשבות לשוטט באופן חופשי, רק כאשר בטוחים שאין סכנה שייכנסו ללב מחשבות-עבירה, או מחשבות "עוינות" אחרות.

דקויות

אין מעצור לרוחו -

1. רוח = מחשבות כלשהן; ראו "עצות".

2. רוח = מחשבות מסויימות, כגון מחשבות של כעס (רבי יונה, שערי תשובה א טז)או של דמיון ויצר (מלבי"ם).

3. רוח = דיבורים (מצודת דוד, הגאון מווילנה)

"ולמדנו מכל הנזכר, שהכתוב הזה בא להזהיר אל האדם שיתרחק משלוש מידות רעות וחטאות שגורמות את קלקולו: שלא יהיה מגלה סוד, שלא יהיה כעסן, ולא יהיה מרבה דברים" (רמ"ד וואלי).

הקבלות

ישנו פסוק נוסף שבו רוח נמשלת לעיר, משלי טז32: "טוֹב אֶרֶךְ אַפַּיִם מִגִּבּוֹר, וּמֹשֵׁל בְּרוּחוֹ מִלֹּכֵד עִיר" (פירוט). שטף המחשבות והתחושות שעוברות בליבו של האדם מזכיר את שטף האנשים העוברים בעיר - כל אחד מהם שונה מרעהו, ודרושה חכמה רבה כדי למשול בהם.

תגובות