משלי כז20: "שְׁאוֹל ואבדה[וַאֲבַדּוֹ] לֹא תִשְׂבַּעְנָה,
וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה
"
השאול (המוות)
והאבדון
לא ישבעו לעולם, וגם
עיני האדם לא ישבעו לעולם מלראות ולהתאוות לדברים שיורידו את האדם שאולה.
דקויות
הפסוק משווה בין השאול (המוות) לבין העיניים:
-
השאול והאבדון קולטות אנשים רבים המתים בכל שעה, ובכל זאת
אינן שבעות, ומוכנות
תמיד לקלוט עוד;
- גם
עיני האדם גורמות לו להתאוות לדברים רבים בכל שעה, אך גם
אם יממש את תאוותיו - עיניו
לא יהיו שבעות, ויחפשו עוד הנאות
(רש"י), עוד כסף
(מצודות), עוד הרפתקאות בארצות רחוקות
(רמ"ד וואלי).
מדוע בחר הכותב להשוות את העיניים דווקא לשאול ואבדון?
מה הקשר ביניהם?
1. הרדיפה אחר מראה-העיניים, הרצון להשיג כל דבר שרואים, מחבר אותנו למוות - אנחנו רודפים אחרי תאוות חומריות כלות ואובדות: "עיני האדם ותאותיו
לא ישבעו לעולם, כי כל אשר ישיג מחמדת הזמן יוסיף לבקש, כי החומר שנברא בו האדם הוא היולי, פושט צורה ולובש צורה תמיד בלי הפסק,
והשאול והאבדון לא תשבענה,
כי לא יעמוד החומר רגע בלי העדר ואבדון תמידי, ולכן גם טבע האדם כן, שיבקש
חדשות בכל רגע, וכל חמדה שבאה לידו תעדר ממנו תכף, ויבקש אחרת תחתיה, גם
עיניו לא תשבע עושר, כי זה מטבע חומרו ההיולי, שהשאול והאבדון כרוך בעקבו
"
(מלבי"ם, וכן רמ"ד וואלי).
אם נבין את זה, אולי נצליח להתגבר על הרצון להשיג כל מה שאנחנו רואים, ונכוון את עצמנו למטרות נצחיות שיישארו גם אחרי מותנו.
2. השאול והאבדן הם משקל-נגד לתאווה. כל עוד האדם חי, הוא רודף אחרי מראה עיניו; אבל כאשר הוא מת ומגיע לשאול, הוא נרגע. כך, כנראה, פירשו חכמי האגדה: "אלכסנדרוס מוקדון... הגיע לפתח גן עדן. הרים את קולו ואמר:
פתחו לי את השער! אמרו ליה (תהלים קיח, כ) "זה השער לה' - צדיקים יבואו
בו"! אמר להם: גם אני מלך, ואני חשוב, תנו לי משהו! נתנו לו גולגולת אחת.
הביא אותה אל ביתו, שקל כנגדה את כל הזהב והכסף שהיה לו, ולא הכריע את
המשקל. אמר לחכמים: מה זה?! אמרו: זו הגולגולת של עינו של בשר ודם, שאינה
שבעה.
אמר להם: מניין שכך הוא? לקחו החכמים מעט עפר, וכיסו את הגולגולת; מייד
הכריע, שנאמר
שאול ואבדון לא תשבענה, ועיני האדם לא תשבענה
"
(בבלי תמיד לב:, מתורגם לעברית).
שאול ואבדון לא תשבענה - ומדוע ברא ה' את השאול והאבדון? - כמשקל-נגד ל:
ועיני האדם לא תשבענה; כדי להרגיע ולאזן את הרדיפה אחרי מראה העיניים. רעיון דומה נמצא ב
משלי כא16: "אָדָם תּוֹעֶה מִדֶּרֶךְ הַשְׂכֵּל - בִּקְהַל רְפָאִים יָנוּחַ
": אדם שאינו הולך בדרך השכל, רודף כל ימיו אחרי תאוות חומריות, ורק במותו זוכה לנוח (פירוט).
כך, מספרים, אמר גם החכם היווני אריסטו, שהיה מורו ורבו של אלכסנדר, לאחר שאלכסנדר תלמידו סיפר לו על כיבושיו: "הצלחת לכבוש את כל העולם - אבל עדיין לא הצלחת לכבוש את עצמך". וכן, כאשר שאל אותו: "מה תעשה לאחר שתכבוש את כל המערב?" ענה אלכסנדר: "אכבוש גם את כל המזרח"; שאל אותו: "מה תעשה אחר-כך?"; ענה לו: "אשוב בשלום לביתי ואנוח"; אמר לו: "אם כן, מדוע אינך עושה זאת כבר עכשיו?".
(ע"פ הרב יעקב שכטר, "דברי יעקב" על הפסוק).
הקבלות
הפסוק שלנו משווה את
העיניים לשאול ואבדון; פסוק אחר בספר משלי משווה את
הלב לשאול ואבדון,
משלי טו11: "שְׁאוֹל וַאֲבַדּוֹן נֶגֶד ה', אַף כִּי לִבּוֹת בְּנֵי אָדָם
" (פירוט). שני הפסוקים יחד מרחיבים את המצוה,
במדבר טו39: "...וּזְכַרְתֶּם אֶת
כָּל מצות ה', וַעֲשִׂיתֶם אַתֶּם; וְלֹא תתורו
אַחֲרֵי לְבַבְכֶם
וְאַחֲרֵי עֵינֵיכֶם אֲשֶׁר אֹתָם זֹנִים אַחֲרֵיהֶם
":
- הפסוק במשלי טו מלמד,
שהלב נמצא תמיד
נגד ה', ה' תמיד משגיח על המחשבות; ולכן יש לשמור על הלב, ולא לתור אחר מחשבות רעות המובילות אל שאול.
- הפסוק במשלי כז מלמד,
שהעיניים אף פעם
לא שבעות; ולכן יש לשמור על העיניים, ולא לתור אחרי מראות רעים המובילים אל שאול.
שמירת העיניים נזכרה גם ב
משלי ד25: "עֵינֶיךָ לְנֹכַח יַבִּיטוּ וְעַפְעַפֶּיךָ יַיְשִׁרוּ נֶגְדֶּךָ
" (פירוט);
השאול שאינה שבעה נזכרה גם ב
משלי ל15-16: "לַעֲלוּקָה שְׁתֵּי בָנוֹת הַב הַב: שָׁלוֹשׁ הֵנָּה
לֹא תִשְׂבַּעְנָה, אַרְבַּע לֹא אָמְרוּ הוֹן:
שְׁאוֹל, וְעֹצֶר רָחַם, אֶרֶץ לֹא שָׂבְעָה מַּיִם, וְאֵשׁ לֹא אָמְרָה הוֹן
" (פירוט).
ראו גם:
לא שבע
= א. לא היה לו מספיק; ב. רצה יותר מדי.
גם רגש הקנאה נמשל לשאול,
שיר השירים ח6: "כִּי עַזָּה כַמָּוֶת אַהֲבָה, קָשָׁה
כִשְׁאוֹל קִנְאָה; רְשָׁפֶיהָ רִשְׁפֵּי אֵשׁ שַׁלְהֶבֶתְיָה
"
(ע"פ גליה).
מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב
גוגל
-
לעלוקה שתי בנות: 10 מאי 2010
... ומעניין שבמקום "שאול" בפסוקנו, נמצאת "עין" במשל הבדואי, כמו שנאמר בפסוק מקביל לפסוקנו ב (משלי כז כ): "שאול ואבדה לא תשבענה, ועיני האדם לא תשבענה"(... (cache)
-
האמונות והדעות:
שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה68. והיכן האויבות הויכוחים והשנאה והנקימה, כמו שעושים האריות והכפירים כדי להשיג את טרפם, כמו שהמשיל ואמר: אריה טורף כדי גרותיו
... (cache)
-
משלי ל טו: 29 יוני 2009
... ומעניין שבמקום "שאול" בפסוקנו, נמצאת "עין" במשל הבדואי, כמו שנאמר בפסוק מקביל לפסוקנו ב (משלי כז כ): "שאול ואבדה לא תשבענה, ועיני האדם לא תשבענה"(... (cache)
-
בשבילי התנ"ך:
... כי תיכף נהרג והושלך מהיכלו, עתה יבאר הדבר בפרט, כי הרחיב כשאול נפשו, שהרחיב נפש תאותו כשאול שאינו שבע לעולם לקבל מתים כמו שאמר:
שאול ואבדה לא תשבענה, והוא עצמו
... (cache)
-
קרן אור לימודי קבלה - רבי דוד קורן.0545-309-491 האתר המוביל בעולם בידע...: כז,כ
שאול ואבדה, לא תשבענה; ועיני האדם, לא תשבענה. כז,כא מצרף לכסף, וכור לזהב; ואיש, לפי מהללו. כז,כב אם תכתוש-את-האויל, במכתש בתוך הריפות-- בעלי: לא-תסור מעליו, אולתו. (cache)
-
חוק לישראל השלם - פרשת אמור: (כ) שְׁאוֹל (ואבדה) וַאֲבַדּוֹ לֹא תִשְׂבַּעְנָה וְעֵינֵי הָאָדָם לֹא תִשְׂבַּעְנָה: שְׁיוֹל וְאָבְדָנָא לָא סָבְעָן וְעַיְנֵי דְגַבְרָא לָא סָבְעָן: רש''י
שאול ואבדה. לא תשבענה. (cache)
-
פרשת קרח: דכתיב: "שאול ואבדה לא תשבענה, ועיני האדם לא תשבענה". לאלכסנדר מוקדון נרמז כאן בעליל לאמור: יש לך "עיניים גדולות"! בראשונה, הנשים החכמות רמזו לו זאת. ובשנית, רמזו לו עם
... (cache)
-
more "שאול ואבדה לא תשבענה ":
-
מדרש רבה מגילת קהלת - פרשה א: כתיב: (משלי כ"ז)
ועיני האדם לא תשבענה. ועיני אדום לא תשבענה, תאמר משהממון נכנס באדום, שוב אינו חוזר לבעליו. אל מקום שהנחלים הולכים שם הם שבים ללכת. תלמוד לומר:
... (cache)
-
ביאור:שאול ואבדון נגד ה', אף כי ליבות: 7 יוני 2009
... לפי זה, יש קשר בין פסוק זה לבין הפסוק השני שמדבר על "שאול ואבדון" (משלי כז כ): "שאול ואבדׁה לא תשבענה,
ועיני האדם לא תשבענה ": הראשון מסביר שהלב עלול
... (cache)
-
כלי יקר על בראשית לב כה ג€“ ויקיטקסט: 9 נובמבר 2011
... כ)
ועיני האדם לא תשבענה. אז אמר סמאל הנה עת לקרב ועת לחבק אליו, והנני מוסיף לו טומאה למלאות עיניו אבק ועפר כדי שיהיה סומא מכל וכל גם מעין השכלי, וזהו
... (cache)
-
ג€�סיפור שני (ברוֹנא וחנה): אמר להם: "מנין שכך הדבר?" נטלו מעט עפר וכיסוה ג€“ מיד שקל [מיד הכריעו הזהב והכסף את הגולגולת], ככתוב: "שאול ואבדון לא תשבענה [
ועיני האדם לא תשבענה ]" (משלי כ"ז פסוק כ')
... (cache)
-
למות מקנאה" | תורני: 17 אוגוסט 2011
... ושלמה המלך ע"ה היה אומר- "ועיני האדם לא תשבענה..." (משלי כ"ז,כ). ובאיוב- "... ופתה תמית קנאה..." (שם, ה, כ). הרב יוסף חיים- "הבן איש חי" כותב בספרו ג€“ "קאנון
... (cache)
-
באורי אגדות נדה: שהכוונה להעיר אזן אנשים המוטבעים בתאוות העולם ומשוקעים בחמודותיו, כאומרו שאול ואבדון לא תשבענה
ועיני האדם לא תשבענה (משלי כ"ז), כי ודאי יקרה להם כמו שקרה לאבשלום,
... (cache)
-
משלי טו יא: 29 יוני 2009
... לפי זה, יש קשר בין פסוק זה לבין הפסוק השני שמדבר על "שאול ואבדון" (משלי כז כ): "שאול ואבדׁה לא תשבענה,
ועיני האדם לא תשבענה ": הראשון מסביר שהלב עלול
... (cache)
-
עיון בפרשיות נדודי ישראל במדבר: "שאול ואבדו לא תשבענה,
ועיני האדם לא תשבענה ". (משלי כ"ז, כ). במשלו של עלוקה, האדם הוא הבן שאינו יודע שבעה לתאוותו. הוריו מוגבלים ביכולתם לספק את תאוותו הבלתי מרוסנת של
... (cache)
-
ילקוט שמעוני - קהלת: דבר אחר כל הנחלים כל הממון אינו עולה אלא למלכות, והים אינו מלא והמלכות אינו מתמלא דכתיב
ועיני האדם לא תשבענה, אל מקום שהנחלים שהם מחזירין אותו לעתיד לבא דכתיב והיה
... (cache)
-
גן עדן: וכי תאוה הוא לעינים (ג, 6),
ועיני האדם לא תשבענה (20). וישלחהו (23); ויגרש את האדם (ג, 24), איש נודד ממקומו (8). כתנות עור (ג, 21), כבשים ללבושך (26). בזעת אפיך תאכל לחם (ג,
... (cache)
-
מדרש רבה - קהלת: ט ד"א כל הנחלים הולכים אל הים כל הממון אינו עולה אלא למלכות אדום ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם דא"ר לוי כתיב (משלי כ"ז)
ועיני האדם לא תשבענה ועיני אדום לא תשבענה תאמר
... (cache)
-
ו כתובים, המשך: לא תשבע עין לראות (משלי א ח)
ועיני האדם לא תשבענה (משלי כז כ). חופר גומץ בו יפול.. ומסיע אבנים יעצב בהם (קהלת ח ט) - כורה שחת בה יפול וגולל אבן אליו תשוב (משלי כא ב)
... (cache)
-
משלי: כ שאול ואבדו, לא תשבענה;
ועיני האדם, לא תשבענה. כא מצרף לכסף, וכור לזהב; ואיש, לפי מהללו. כב אם תכתוש-את-האוויל, במכתש בתוך הריפות-- בעלי:לא-תסור מעליו, איוולתו. (cache)
-
ביאור:משלי טו ג€“ ויקיטקסט: לפי זה, יש קשר בין פסוק זה לבין הפסוק השני שמדבר על "שאול ואבדון" (משלי כז כ): "שאול ואבדׁה לא תשבענה,
ועיני האדם לא תשבענה ": הראשון מסביר שהלב עלול להיות רע כמו השאול,
... (cache)
-
כלי יקר על בראשית לב ג€“ ויקיטקסט: 9 נובמבר 2011
... כ)
ועיני האדם לא תשבענה. אז אמר סמאל הנה עת לקרב ועת לחבק אליו, והנני מוסיף לו טומאה למלאות עיניו אבק ועפר כדי שיהיה סומא מכל וכל גם מעין השכלי, וזהו
... (cache)
-
תנועת ההתגיירות הגדולה בתקופת הבית השני / א. ש. הרשברג: "כל הנחלים הולכים אל הים" (קהלת א) - כל הממון אינו עולה אלא למלכות אדום, ומלכות אדום אינה מתמלאת לעולם, דאמר רבי לוי, כתיב (משלי כ"ז) "ועיני האדם לא תשבענה" - ועיני אדום לא
... (cache)
-
חדר ה' - קול הקשר שלך ליהדות | Page 5: ושלמה המלך ע"ה היה אומר- "ועיני האדם לא תשבענה..." (משלי כ"ז,כ). ובאיוב- "... ופתה תמית קנאה..." (שם, ה, כ). הרב יוסף חיים- "הבן איש חי" כותב בספרו ג€“ "קאנון א נסא" ("חוקי
... (cache)
-
more "ועיני האדם לא תשבענה ":