לא משאירים עקבות

קוד: ביאור:משלי ל18 בתנ"ך

סוג: מבנה1

מאת: אראל

אל:

משלי ל18-20:

שְׁלֹשָׁה הֵמָּה, נִפְלְאוּ מִמֶּנִּי; וְאַרְבָּעָ (וְאַרְבָּעָה), לֹא יְדַעְתִּים:

• דֶּרֶךְ הַנֶּשֶׁר בַּשָּׁמַיִם,
• דֶּרֶךְ נָחָשׁ עֲלֵי-צוּר,
• דֶּרֶךְ-אֳנִיָּה בְלֶב-יָם,
• וְדֶרֶךְ גֶּבֶר בְּעַלְמָה;
• כֵּן דֶּרֶךְ אִשָּׁה מְנָאָפֶת: אָכְלָה, וּמָחֲתָה פִיהָ; וְאָמְרָה 'לֹא-פָעַלְתִּי אָוֶן'

שלושה דרכים נפלאים ממני (לא מובנים לי), ובדרך הרביעית אני לא יודע כלל איך לנווט -

/ שלושה דרכים נפלאים (נסתרים) ממני, ואת הדרך הרביעית אני לא יודע כלל לזהות -

-

אני לא מבין איך נשר מנווט את דרכו בשמים, איך נחש מנווט את דרכו על צור (סלע), איך אוניה מנווטת את דרכה בלב ים, ואיך גבר מנווט את דרכו אל ליבה של עלמה.

/ אני לא יודע לזהות באיזו דרך עבר הנשר בשמיים, באיזו דרך עבר הנחש על צור, באיזו דרך עברה האוניה בלב ים, ובאיזו דרך עבר הגבר המפתה עלמה - אצל כמה נשים הוא עבר לפניה -

דקויות

הקטע (פסוקים 18-20) מתאר ארבעה דברים אשר נפלאו ממני ולא ידעתים. ניתן לפרש תעלומות אלו בשתי דרכים עיקריות:

א. נפלאות הניווט

אגור בן יקה, שכבר כתב בתחילת הפרק, משלי ל2-3: "כִּי בַעַר אָנֹכִי מֵאִישׁ וְלֹא בִינַת אָדָם לִי, וְלֹא לָמַדְתִּי חָכְמָה וְדַעַת קְדֹשִׁים אֵדָע" (פירוט), מתאר כאן דברים נוספים שאינו יודע: איך הנשר מצליח לנווט בשמיים? איך אוניה מצליחה לנווט בלב ים? איך נחש מצליח לנווט בין סלעים? איך גבר מצליח "לנווט" בליבה של עלמה? השאלה הרביעית היא השאלה העיקרית והקשה מכולם, וניתן לפרשה בכמה דרכים:

1. "אין אנו יודעים מפני מה עלם מסוים מתקשר דווקא בעלמה מסוימת ואותה הוא אוהב" (הרב יובל שרלו). ובפסוק הבא: "אין אנו יכולים להבין את העובדה שאישה נוטשת את נאמנותה למשפחתה ומנאפת. זו הפשע החמור בשל העובדה שהוא מערער את יסוד המשפחה, שהוא יסוד הקיום" (הרב יובל שרלו בתשובה אחרת).

2. "אין תרשים לאהבה. לא ניתן למצוא ספר חוקים אודותיה" (חגי הופר).

3. "כל התופעות הן מסע ניווט מופלא בדרך עלומה, שמתחיל בנקודה ידועה, אך לא ניתן לחזות מראש היכן וכיצד תסתיים: אי אפשר לדעת לאן יגיע הנשר בשמים, לאן יגיע הנחש עלי צור ולאן תגיע האניה בלב ים, וכך גם המנאפת ושותפיה" (אלישבע נחושתן). כל קשר זוגי - אפשר לדעת איך יתחיל, אבל אי אפשר לדעת איך יסתיים... אין חוקים לאהבה.

4. נשים הן עם מסובך. הכותב (אגור בן יקה) מביע את תיסכולו, שלמרות כל שנותיו, עדיין לא הצליח להבין, מה נשים רוצות, ואיך גבר מצליח "לנווט" אל ליבה של אישה וליצור עמה קשר.

אמנם, ניתן להקשות על פירוש זה, על-פי דברי חז"ל שאמרו שאגור בן יקה הוא שלמה המלך:

• א. לשלמה היו מלחים ואוניות שהגיעו עד תרשיש ועד אופיר - הייתכן שהוא לא ידע איך אוניה מנווטת?
• ב. לפי חז"ל, שלמה דיבר עם החיות ועם העופות - הייתכן שהוא לא ידע איך הם מנווטים?
• ג. מה כל-כך מופלא בניווט של נחש על סלעים, ובמה זה שונה מניווט של כל חיה על-פני האדמה?

ב. לא משאירים עקבות

ארבעה מעשים אינם משאירים עקבות, ולכן אי-אפשר לדעת עליהם לאחר שחלפו (ע"פ מצודת דוד, וכנראה גם רש"י ומלבי"ם):

• דרך הנשר בשמיים - הנשר במעופו לא משאיר עקבות;
• דרך נחש עלי צור - הסלע חלק והנחש חלק, לא נשארים עקבות;
• דרך אונייה בלב ים - הים מכסה את השקע שיוצרת הספינה, לא נשארים עקבות;
• דרך גבר בעלמה - גבר שבא על עלמה (= אישה לא-בתולה), לא משאיר בה שום עקבות,
• וגם כן דרך אישה מנאפת, אכלה ומחתה פיה, ואמרה 'לא פעלתי אוון': גם אישה שמנאפת מנקה את עצמה לאחר המעשה, כדי שלא יישארו עקבות...

שלושת הראשונים הם משל לאחרונים: כמו שהראשונים לא משאירים עקבות, כך האחרונים - הגבר והאישה הנואפים - לא משאירים עקבות.

מה המשמעות המעשית של הקטע?

5. גינוי הנואפים והנואפות, שאינם יראים מפני ה', ומסתפקים בכך שהמעשים שלהם נסתרים מעיני בשר ודם (ע"פ מצודת דוד).

אולם, לפי זה לא ברור:

• מדוע נזכר דווקא נשר בשמים, והרי כל עוף שעובר בשמים לא משאיר עקבות?
• מדוע נזכר דווקא נחש עלי צור, והרי כל חיה שהולכת על סלעים לא משאירה עקבות?
• מדוע נזכרה דווקא אניה בלב ים, והרי כל יצור שעובר במים לא משאיר בו עקבות?
• מדוע בכלל יש צורך במשלים אלה על-מנת לגנות את הנואפים? מה תורמים המשלים להבנת העניין?

6. זהירות מהסתרת חטאים של אחרים.   כדי להסתיר את העקבות, דרוש שיתוף-פעולה: הנשר מצליח להסתיר את עקבותיו רק משום שהוא עובר בשמים שאינם קולטים עקבות; הנחש מצליח להסתיר את עקבותיו רק משום שהוא זוחל על צור -סלע חלק; האניה מצליחה להסתיר את עקבותיה רק משום שהיא עוברת בלב ים; והגבר הנואף עם העלמה מצליח להסתיר את עקבותיו, רק בגלל שהאישה המנאפת משתפת פעולה, אכלה ומחתה פיה, ומסתירה את העקבות, ואמרה 'לא פעלתי אוון'. והמסקנה היא, שבניאוף (כמו בכל חטא אחר) האחריות מוטלת גם על מי שמסתיר את החטא, ולא רק על החוטא עצמו.

7. זהירות מיחסי מין עם בני-זוג לא מוכרים (ראו בפירוש על פסוק 20).