אשת חיל מייבאת מזון ממרחק

קוד: ביאור:משלי לא14 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי לא14: "הָיְתָה כָּאֳנִיּוֹת סוֹחֵר, מִמֶּרְחָק תָּבִיא לַחְמָהּ"

כמו אוניות מסחר, היא מוכנה לנסוע גם למקומות רחוקים כדי להביא משם את לחמה (פרנסתה).

עצות

כאשר הממשלה מתכוונת להוריד מכסים על מוצרי ייבוא, עובדים מקומיים מוחים וטוענים שהייבוא יפגע בפרנסתם.

אולם לאשת חיל ישנה עמדה אחרת. היא לא מתנגדת לייבוא, להיפך, היא קונה לחם ממרחקים; דווקא הייבוא מאפשר לה לפרנס ברווחה את בני ביתה, משלי לא15: "וַתָּקָם בְּעוֹד לַיְלָה, וַתִּתֵּן טֶרֶף לְבֵיתָהּ וְחֹק לְנַעֲרֹתֶיהָ" (פירוט).

היא אינה חוששת שהייבוא יפגע בפרנסתה, מכיוון שהיא חרוצה ומוצאת דרכים רבות ושונות להתפרנס; אם אינה מוצאת פרנסה בארץ, היא סוחרת עם כנענים, משלי לא24: "סָדִין עָשְׂתָה וַתִּמְכֹּר, וַחֲגוֹר נָתְנָה לַכְּנַעֲנִי".

דקויות

על-פי הפשט, הפסוק מתאר את חריצותה של אשת חיל:

ועל-פי הדרש, הפסוק מתאר את החריצות הנרדשת מלומדי תורה וחכמה - להביא חכמה מרחוק - ריחוק פיסי או רוחני:
  • "אם אין אדם מגלה עצמו על דברי תורה - אינו למד תורה לעולם, ואין לחם אלא תורה, שנאמר (משלי ט ה): "לכו לחמו בלחמי"." (רבי שמעון בן חלפתא, מדרש משלי).
  • "היתה כאניות הסוחרים הגדולים, שיביאו סחורותיהם מארץ מרחק; כן תביא מזונה ממרחק, למה שיצטרך אל השכל בדרושים יקשה לעמוד מן החוש, אם לא בשוטט בארצות או בעדות מהקודמים אשר ראוי לבטוח בהם שיגידו האמת" (רלב"ג)
  • "דברי תורה - עניים במקומן ועשירים במקום אחר" (ירושלמי ראש השנה פ"ג ה"ה).
  • "ההשגות שמוריד הם כמו ים גדול ועצום, שאפשר לטבוע בו ברגע אחת, ועל כן הוא עושה לכל ההשגות אניות סוחר, אניה חזקה מאד, ואז ממרחק תביא לחמה, הוא מביא הלחם של תורה ממקומות הכי רחוקים וגבוהים, מעתיק יומין ומגבוה יותר ויותר" (דרכי נועם).
  • ויש שדרשו שהפסוק מתאר את התורה עצמה: "היתה כאניות סוחר - מביאה היא ללומדים ברכה ומזון" (רש"י, ע"פ ר' אלעזר ב"ר שמעון, בבלי בבא מציעא פד:).

הקבלות

אוניות סוחר הגיעו לארץ לראשונה, כנראה, בימי שלמה המלך, מלכים א י22: "כִּי אֳנִי תַרְשִׁישׁ לַמֶּלֶךְ בַּיָּם עִם אֳנִי חִירָם, אַחַת לְשָׁלֹשׁ שָׁנִים תָּבוֹא אֳנִי תַרְשִׁישׁ נֹשְׂאֵת זָהָב וָכֶסֶף שֶׁנְהַבִּים וְקֹפִים וְתֻכִּיִּים".

מאמרים נוספים מתוצאות החיפוש ב גוגל

תגובות