קוד: מלבי"ם נגד מרידות בתנ"ך
סוג: פירוש
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
על הפסוקים משלי כד21-22: "ירא את ה', בני, ומלך; עם
שונים אל תתערב.
כי פתאם יקום אידם, ופיד
שניהם מי יודע
" כתב מלבי"ם: "ציוה
שיירא את ה' בענייני הדת,
ואת המלך, אשר במשפט יעמיד ארץ, בהנהגת הקיבוץ המדיני,
ואל תתערב עם האנשים שרוצים
לשנות הנהגה המדינית, רוצה לומר, למרוד במלכם ולהקים תחתיו הנהגה
שניה,
משונה
מהראשונה...
"; (פירושים נוספים לפסוק זה).
לדבריו, הפסוק מזהיר את האדם שלא יתערב עם אנשים שמתכננים למרוד בשלטון, משלוש סיבות:
...שבזה תפר גם יראת ה' שציווה שתהיה מורא מלך עליך...
(א) כי המורדים האלה, אידם יקום פתאום, אם יתגלה המרד והקשר...
(ב) וגם אם יצליח המרד וישנו ההנהגה, מי יודע פיד שניהם, רוצה לומר, הפיד שיקום על-ידי השינוי שלהם, ועל-ידי ההנהגה השניה שמקימים, אם לא תהיה רעה ושוד ושבר, כי הם יקימו הנהגה כחפצם, לעשוק ולחמוס ולרוצץ את העם".
דבר דומה כתב מלבי"ם על הפסוקים משלי כח2: "בפשע ארץ - רבים שריה, ובאדם מבין יודע כן - יאריך
": "לפעמים, על-ידי המרידה
שתפשע הארץ במלכה, וחושבים לפרוק עול איש אחד, ועל-ידי-כך יעמדו עליה
שרים רבים עריצים, וכולם מושלים ולוחצים את הארץ...
" (פירושים נוספים לפסוק זה)
והרעיון ממשיך בפסוק הבא: "גבר רש ועשק דלים -
מטר סחף ואין לחם
": "...לפעמים לא יגברו השרים, רק
הרשים יגברו במרדם, וכל העם ימשלו איש ברעהו, והרשים שאין להם מאומה
יעשקו את
הדלים, שנתדלדלו מנכסיהם על-ידי המרד, וזה דומה
למטר סוחף, אם בא מטר על-ידי בקיעת העבים, שמתפרץ שטף מים וסוחף את הכל, עד
שאין לחם - שתחת שהמטר יביא לחם, יסחוף את הכל, וגם לא יבוא לחם בגללו, כן שטף רשים יסחפו את הכל כמים כבירים שוטפים...
" (פירושים נוספים לפסוק זה).
מפסוק נוסף ניתן ללמוד שאין טעם להחליף את השלטון, גם אם הדבר נעשה בלא מרידה (משלי כא1): "פלגי מים לב מלך ביד ה', על כל אשר יחפץ יטנו
": "הגם שלב האדם הפרטי נתון ברשותו והבחירה בידו, לא כן
לב
המלך, אחר שבבחירותו תלוי אושר הכלל, ואם יבחר בדרך רע ישחית רבים
ועצומים, לכן ליבו זה הכללי הוא
ביד ה', והוא בענייני הכלל משולל הבחירה.
ומדמהו
לפלגי מים,
שהמים, ברדתם מהררי עד וממקורות רבות, יתאספו ויהיו
לנחל שוטף... ועל-כן ישתדלו האנשים לחפור להם תעלה ולהטותם אל מקומות
הצריכים, וליישרם ולהסב אותם מן מקומות הבלתי צריך, וכל-שכן ממקומות
שיזיקו וישטופו, אחר שזה צורך הכלל.
כן
לב מלך, אחר שממעשהו יפלגו ענייני הכלל, אם לשבט אם לחסד, אם למלחמה אם לשלום, הם ב
יד ה'
ויטה אותם כפי רצונו,
בהנהגת הכלל, אם זכו יטהו לטובה, ובהיפך. ולא ימתין לשנות גמר מעשהו לפי
רצונו, רק תחילת נטיית הלב יטה לרצונו, כמו שמטים פלגי מים בהתחלת הפלגותם
" (פירושים שונים לפסוק זה).
מחשבותיו ומעשיו של המלך הנוגעים לכלל הציבור, בין לטובה ובין לרעה, הם
לא בבחירתו, אלא נקבעים ע"י ה', ולכן אין טעם להחליף את השלטון, כי גם
השלטון החדש יעשה אותם מעשים בדיוק.
מלבי"ם חי בין שנת ה'תקס"ט (1809) לשנת ה'תרל"ט (1879); הוא בוודאי שמע על המהפכות בצרפת ובמקומות אחרים באירופה, שחלקן הביאו להקמת משטרים עריצים יותר, והדבר משתקף בפירושיו.
האם הדברים רלבנטיים גם בימינו?
ע"ע: