קוד: ביאור:משלי כח2 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
משלי כח2: "בְּפֶשַׁע אֶרֶץ רַבִּים שָׂרֶיהָ; וּבְאָדָם מֵבִין יֹדֵעַ כֵּן יַאֲרִיךְ
"
באשמת הפשעים של יושבי הארץ, מתרבים השרים בממשלה, קמה ממשלה גדולה מסורבלת ובזבזנית;
ובזכות אדם מבין, אשר יודע איזה כן (תפקיד) נחוץ למדינה ואיזה כן מיותר, תבוא ארוכה ורפואה למחלה זו.
/ ובזכות אדם מבין, אשר יודע ליצור כן (בסיס יציב), תקום ממשלה קטנה ויציבה אשר תאריך ימים.
הרבה אנשים מתלוננים על כך שהממשלה שלנו גדולה מדי - יש בה יותר מדי שרים שמקבלים משכורות גבוהות על חשבוננו. גם בספר משלי ריבוי השרים נחשב לדבר רע: בפשע ארץ - רבים שריה.
ריבוי שרים יוצר שתי בעיות:
זהו פורעניות לארץ, בהיות שריה רבים ואין נשמעים לאדם" (רש"י).
בעבור פשע עם הארץ, ירבו שריה, וכל אחד עושק עם הארץ, והנה נשחתה" (מצודת דוד, ודומה לזה פירשו רש"י, רלב"ג, ומתרגם JPS).
ניתן לפרש את הקשר בין הפשע לבין ריבוי השרים בכמה דרכים:
1. כשהחברה פושעת והערכים בה מקולקלים, כל אחד חושב רק על טובת עצמו ורוצה להשיג כמה שיותר כסף לעצמו. הערכים בחברה משתקפים בהתנהגותם של הפוליטיקאים, וכל אחד משתדל לסדר לעצמו "ג'וב", משרה בכירה, גם כאשר אין בה כל צורך אמיתי לחברה: "כשהארץ פושעת וחוטאת... מחמת זה, איש כל הישר בעיניו יעשה, ואז יציצו רשעים כמו עשב" (הגאון מווילנה).
2. בימינו, במדינה דמוקרטית, אפשר לפרש שריבוי השרים נובע מפשע מאד מסויים של יושבי הארץ - בחירה בחברי הכנסת הלא נכונים. אדם המקבל מנדט להרכיב ממשלה מעוניין לזכות בתמיכתם של כמה שיותר חברי כנסת, כדי שהממשלה תהיה יציבה. אם הציבור בחר בחברי הכנסת החושבים רק על טובת עצמם או טובת המגזר שלהם, הם יַתְנוּ את תמיכתם בכך שיקבלו תיקים רבים לעצמם ולמפלגתם, ולכן בפשע ארץ - רבים שריה.
החצי השני של הפסוק מלמד שיש אפשרות אחרת:
ובאדם מבין יודע כן יאריך.
ניתן לפרש את הפסוק בהתאם לשני הפירושים של החצי הראשון, ובהתאם לשלושה פירושים אפשריים של המילה כֵן:
1.
כן = משרה, תפקיד, כמו ב
בראשית מא13: "וַיְהִי כַּאֲשֶׁר פָּתַר לָנוּ כֵּן הָיָה, אֹתִי הֵשִׁיב
עַל כַּנִּי וְאֹתוֹ תָלָה
":
איש מבין יודע מה הם הכנים (התפקידים) הנחוצים למדינה, ויודע להציב בכל כן את השר המתאים ללא משרות מיותרות.
2.
כן
= בסיס:
אדם מבין יודע שהפתרון לשחיתות השלטונית נמצא בבסיס - בחינוך היסודי ביותר שמקבלים הילדים בחברה, החינוך לערכים: "ובעבור
אדם מבין יודע דעתם להשיבם מפשעם,
יאריך המקום קיום הארץ, אף בהיות
כן שרבים קציניה, כי לא ירעו ולא ישחיתו
"
(מצודת דוד); בזכות אנשי חינוך היודעים לתקן את הערכים
המקולקלים בציבור הרחב, גם השרים הרבים יצטרכו להתאים את התנהגותם לערכים
המתוקנים.
3. כן = משל ליציבות; בזכות אדם המבין ויודע איך ליצור יציבות בקבוצה, תצליח המדינה להתקיים ולשגשג לאורך זמן. הוא יקים ממשלה מצומצמת עם מספר קטן של שרים מומחים ומתאימים לתפקידם, ויגרום לחברי הכנסת להבין שכדאי להם להצביע בעד הממשלה למרות שלא קיבלו את כל התיקים שרצו, כי אם לא יצביעו בעדה, יצטרכו ללכת מייד לבחירות חדשות, והציבור יעניש אותם בקלפי.
הפתרון השני תלוי בפתרון הראשון: כדי שאדם מבין יוכל להקים ממשלה קטנה ויציבה, הוא צריך לקבל גיבוי מהציבור.
-
פירוש זה נכתב בשנת ה'תשס"ה. הוא נראה לי אז דמיוני למדי - היה קשה להאמין שיהיו פוליטיקאים שיתגברו על הרצון לקחת לעצמם כמה שיותר תיקים, וידרשו ממשלה קטנה. אולם, אחרי הבחירות של ה'תשע"ג, ובעקבות דרישה של יאיר לפיד, ראש מפלגת יש עתיד, הוקמה ממשלה ובה רק 20 שרים וסגנים. חגי הופר מצא רמז לכך במילה יאריך - אותיות כיאיר.
3. על-פי מלבי"ם, ריבוי השרים אינו תוצאה טבעית של הפשע אלא עונש שהמלך מעניש את הפושעים נגדו, ומטרת הפסוק היא להזהיר מפני השתתפות במרידה (פשע = מרד): "לפעמים, על-ידי המרידה
שתפשע הארץ במלכה, וחושבים לפרוק עול איש אחד, ועל-ידי-כך יעמדו עליה
שרים רבים עריצים, וכולם מושלים ולוחצים את הארץ...
" - והדבר מתאים
למקומות נוספים שבהם כתב מלבי"ם נגד מרידות.
4. ויש מפרשים שריבוי השרים הוא עונש מה' על פשעים של יושבי הארץ (כך נראה מפירושי רש"י ומצודות).
ועל דרך הסוד, הכוונה לא רק לשרים בממשלה אלא לשרים בשמים: "ה' רוצה להיפרע מיושביה הרשעים, ולכן נותן שליטה לחיצונים... כי אין רבים אלא החיצונים... הקב"ה מסר את האומות ביד הנהגתם של השרים העליונים...
בפשע ארץ
"
(רמ"ד וואלי).
5. אפשר לפרש " בפשע של הארץ משתתפים שריה הרבים" - לא הפושע לבד הוא האשם, אלא כל השרים הרבים, שלא השקיעו מספיק בבניית חברה ערכית ומוסרית, הם למעשה שותפים לפשע (ע"פ יעל).
6. וכן היה אפשר לפרש, ש
ריבוי השרים הוא עצמו
הפשע - כל מינוי מיותר מהווה גזל של כספי הציבור. לפי זה יש לפרש את החצי השני:
ובאדם מבין יודע כן - בזכות אדם מבין, היודע מה המספר המדוייק של שרים הדרוש על-מנת לשמור על יציבות השלטון -
יאריך - תעלה רפואה וארוכה לצרה זו, כי הוא לא ימנה שר אחד מיותר.
אולם, מהשוואה לפסוקים האחרים שבהם נזכר הביטוי "בפשע" נראה, שמשמעותו היא תמיד "באשמת הפשע", כמו:
הֵן בעונתיכם נִמְכַּרְתֶּם וּבְפִשְׁעֵיכֶם שֻׁלְּחָה אִמְּכֶם"
בְּפֶשַׁע יַעֲקֹב כָּל זֹאת וּבְחַטֹּאות בֵּית יִשְׂרָאֵל; מִי פֶשַׁע יַעֲקֹב הֲלוֹא שֹׁמְרוֹן וּמִי בָּמוֹת יְהוּדָה הֲלוֹא יְרוּשָׁלִָם"
בְּפֶשַׁע שְׂפָתַיִם מוֹקֵשׁ רָע וַיֵּצֵא מִצָּרָה צַדִּיק"
בְּפֶשַׁע אִישׁ רָע מוֹקֵשׁ וְצַדִּיק יָרוּן וְשָׂמֵחַ"
וְצָבָא תִּנָּתֵן עַל הַתָּמִיד בְּפָשַׁע וְתַשְׁלֵךְ אֱמֶת אַרְצָה וְעָשְׂתָה וְהִצְלִיחָה"
הִנְנִי מַעֲלֶה לָּהּ אֲרֻכָה וּמַרְפֵּא וּרְפָאתִים, וְגִלֵּיתִי לָהֶם עֲתֶרֶת שָׁלוֹם וֶאֱמֶת".
2. אולם, המילה יאריך מופיעה גם בפרק זה וגם בתורה כשכר למנהיג הכשר:
לְבִלְתִּי רוּם לְבָבוֹ מֵאֶחָיו וּלְבִלְתִּי סוּר מִן הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאול לְמַעַן יַאֲרִיךְ יָמִים עַל מַמְלַכְתּוֹ הוּא וּבָנָיו בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל"
נָגִיד חֲסַר תְּבוּנוֹת וְרַב מַעֲשַׁקּוֹת שנאי[שֹׂנֵא] בֶצַע יַאֲרִיךְ יָמִים"
הממשלות בזמן התנ"ך היו קטנות:
אמנם בימינו מספר השרים בממשלה גדול יותר. במדינות דמוקרטיות, מספר השרים נע בין 15 (בהולנד) לבין 30 (בקנדה); ראו "פרלמנט", בהוצאת המכון הישראלי לדמוקרטיה, גיליון 39.