קוד: ביאור:תהלים מט5 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים מט5: "אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי, אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי
"
-
אטה את
אזני לשמוע
משל (דבר-חכמה); אקשיב לנגינת
כינור כדי שתשרה עליי רוח נבואה
ואפתח (אפענח) את
החידה המטרידה את נפשי -
משל
= נאום מתוחכם הכולל דימויים והקבלות;
חידה
= תיאור של דבר נסתר ונעלם. הפרק עוסק באחת החידות הקשות והנסתרות בחיי האדם - מה נשאר מהאדם אחרי המוות?
אפתחה בכינור חידתי = בעזרת הנגינה בכינור, אנסה לפתוח ולפענח חידה זו. מדוע דווקא כינור?
1. כינור היה הכלי האהוב על דוד המלך, משורר תהלים,
שמואל א טז23: "וְהָיָה בִּהְיוֹת רוּחַ אֱלֹהִים אֶל שָׁאוּל, וְלָקַח דָּוִד אֶת
הַכִּנּוֹר וְנִגֵּן בְּיָדוֹ, וְרָוַח לְשָׁאוּל וְטוֹב לוֹ, וְסָרָה מֵעָלָיו רוּחַ הָרָעָה
".
2. ע"פ גיא-צבי מינצ
("ניגון כשר, מנגן כשר", פרק א, עמ' נח), כל כלי נגינה מכוון כנגד אחד היסודות של נפש האדם:
כנור = כ-נור, כמו אש; כ-נר, "נר ה' נשמת אדם"
(גליה). הצליל המיוחד של הכינור מרומם את האדם לעולם ההשראה, משם הוא יכול לשאוב את התשובות לחידת החיים: "נגינת הכינור גורמת לשומעה, שתשרה עליו רוח השירה, שהיא מן המדרגות של רוח הקודש, שמסייעת להבין סתומות ולפענח חידות
"
(עמוס חכם, דעת מקרא).
ספר תהלים מתמודד עם חידת החיים באמצעות נגינה בכינור; ספר משלי מתמודד עם אותה חידה באמצעות דברי חכמים,
משלי א6: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים
וְחִידֹתָם
" (פירוט). ראו:
דוד לעומת שלמה - תהלים לעומת משלי.
ראו פסוקים נוספים על
כינור.
כמה פירושים:
1. החידה נזכרה בפסוק הבא,
תהלים מט6: "לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע? - עון עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי
": "אטה למשל אזני - לדברי תורה שנקראת "משל הקדמוני" (שמואל א כד).
אפתח לכם
חידתי זאת
בכנור, וזו היא החידה:
למה אני צריך
לירא
בימי רע, ביום פקודת עול? לפי ש
עון עקבי יסובני, עונות שאני דש בעקב, שאני מזלזל בהם, שהם בעיני עברות קלות, הם מרשיעות אותי בדין; וכל שכן העשירים
"
(רש"י).
2. החידה נזכרה ב
תהלים מט8: "אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ, לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ
": "אטה למשל אזני - כי יתחיל דבריו במשל מן פדיון האח ופדיון עצמו ממות, שהוא משל אל פדיון הנפש ממות העצמי,
אפתח בכנור חידתי, שמדי נגנו בכנור ימצא תיכף חדתו, ויבין הנמשל
"
(מלבי"ם).
3. החידה היא ב
תהלים מט15: "כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ, מָוֶת יִרְעֵם, וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר, וצירם[וְצוּרָם] לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ
": "אטה למשל אזני - דברי המשל הם כמו "כצאן לשאול שתו ולא יראו אור", ואמר גם אני אטה אזני להם, כאומר: לא לזולתי לבד אזכיר ואזהיר, כי גם את עצמי עמהם.
אפתח בכנור חידתי - כי החידה היא סגורה וסתומה, ואמר: אפתח סתימת החידה ואפרשה עם הכנור שאזמר בה, כי בהכרעת הנגון - יובנו הדברים
"
(מצודות).
דברי שיר ומליצה... וכן דברי מוסר וחכמה"; והמזמור נקרא חידה כי "
המזמור עוסק בעניין חשוב, וגם סתום, הנוגע בשווה לכל ילודי אישה באשר הם, ועניין זה... הוא גורל האדם לאחר מותו, והשתדלותו של האדם לזכות בחיי נצח" (עמוס חכם, דעת מקרא).
כתבו קצת מנבוני לב, שהקדמונים היה מנהגם שכשירצו לקרב העם שישמעו דבריהם היו לוקחים נבל ומנגנים, וכשהעם קרב לערבות הניגון אז היו אומרים מה שנראה להם לתקון הסדר המדיני והישרת הנשמה. והנה קדמונינו, כאשר לא ידעו לנגן, תפסו דרך אחרת, להביא דבריהם בדרך משל ומליצה, והיודע ידע התוכיות. ושני הדברים למדנו בלשון המשורר אשר אמר: "אטה למשל אזני אפתח בכנור חידתי"." (ר' שמואל אבן וירגא, בתוך וְנֶעֶלְמָה מֵעֵינֵי כָל חָי / אגדות רבה בר בר חנה).
כשסיים ה"בעל שם טוב" סיפורו אמר לתלמידיו, דעו לכם כי ביקש דוד המלך נעים זמירות ישראל ללמדנו את סוד הנהגתו של הוויאליניסט השמימי ועל כן פתח ואמר: "שמעו זאת כל העמים האזינו כל ישבי חלד: גם בני אדם גם בני איש יחד עשיר ואביון:פי ידבר חכמות והגות לבי תבונות". אלא שאז נסתתמו מילותיו של משיח ה' ואף הוא לא מצא די מילים כדי להסביר בהם את הנהגת ה' ואת השגחתו ועל כן הלך אצל הכינור שבידיו ואמר: "אטה למשל אזני אפתח בכינור חידתי"" (אהרן לוי, כינור הקסמים - הרהורים לפרשת בחקותי).