קוד: ביאור:משלי א6 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל: סגלות משלי
לכל הפסוקים בספר משלי יש יותר מפירוש אפשרי אחד. זה חלק בלתי נפרד מאופיו של הספר. כבר בהקדמה לספר נאמר:
משלי א6: "לְהָבִין מָשָׁל וּמְלִיצָה, דִּבְרֵי חֲכָמִים וְחִידֹתָם"
משל הוא מאמר שמטרתו להסביר רעיון מורכב על-ידי השוואתו לתופעה פשוטה ומוכרת יותר.
מליצה היא התרגום של המשל, כמו ש"מליץ" הוא מתורגמן,
בראשית מב23: "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף, כִּי
המֵלִיץ בֵּינֹתָם
", כלומר, המליצה היא הנמשל.
כשקוראים את ספר משלי, צריך להבין לא רק את המליצה - לא רק את הנמשל - אלא גם את המשל, כי שניהם נכללים בכוונת המחבר; לא רק את החידות ואת הרעיונות העמוקים המוצפנים בדברים, אלא גם את דברי החכמים - הדברים שבהם החכמים משתמשים כדי לתאר את אותם רעיונות, כי גם בהם יש רעיונות חשובים בפני עצמם.
לדוגמה, הספר מזהיר את האדם כמה פעמים מפני אישה נואפת (במיוחד בפרקים ה, ו, ז):
מטרת ספר זה היא לתת עצות מעשיות, וכדי
שהעצות יהיו מעשיות, נאלצתי לפעמים לבחור רק פירוש אחד לכל פסוק ולהתמקד בו, ובחרתי בפירוש
שנראה לי הפשוט ביותר. אולם, כדי שלא להזניח לגמרי את
שאר הפירושים, הבאתי חלק מהם בסופו של כל סעיף, תחת הכותרת "פירושים נוספים". שם גם השתדלתי
להסביר בקצרה מדוע הפירוש שבחרתי להתמקד בו נראה לי הפשוט ביותר.
1.
מליצה היא התרגום של המשל, כמו ש"מליץ" הוא מתורגמן,
בראשית מב23: "וְהֵם לֹא יָדְעוּ כִּי שֹׁמֵעַ יוֹסֵף, כִּי המֵלִיץ בֵּינֹתָם
", כלומר, המליצה היא הנמשל: "משל הוא דברי תורה שבכתב, והוא הפשוט; והנמשל בתוכו, והוא
המליצה... והוא הסוד, הפנימיות...
דברי חכמים הוא דברי מוסר שאמרו חכמים...
וחידותם הוא גם-כן הפנימיות שבתוכם. והן: תורה שבכתב, ותורה שבעל-פה
" (הגאון מווילנה, חמדה גנוזה; ודומה לזה פירש מלבי"ם).
2.
משל הוא התרגום (שנקרא בלשוננו "נמשל"),
ומליצה היא המילים שמשתמשים בהן (שנקראות בלשוננו "משל"): "כשאמר
להצילך מאישה זרה ונכריה, שעל עבודת אלילים נאמר, הרי
המשל; ואף
המליצה, שהוציא משלו בלשון אישה, הבן בה והיזהר מאישה זרה
" (רש"י).
לענ"ד, הפסוק מדבר על ארבעה דברים שיש להבין, כנגד ארבעת הרבדים של התורה - פרד"ס:
המסר של הפסוק, לפי כל הפירושים, זהה: "יש חידות בדברי החכמים, יש עומק לא יתואר שקיים מאחורי הדברים הפשוטים.
בין אם זה להבין את המליצה ולא רק את המשל, או להבין את החידה ולא רק את
הדברים הגלויים.
"
(אורי בירן, "חידות ומליצות", אתר כיפה).
חז"ל למדו מכאן מסר נוסף, והוא החיוב להתייחס בכבוד לחכמים. גם אם נראה
לנו שהם טועים, כדאי שנחשוב פעמיים, שכן ייתכן שהם דיברו באמצעות חידות
ועלינו להתאמץ כדי לפתור אותן: "לכך הזהיר הקב"ה על כבודן של זקנים ושל צדיקים, וכן הוא אומר
להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידותם...
"
(שמות רבה לא טז).
תַּפּוּחֵי זָהָב בְּמַשְׂכִּיּוֹת כָּסֶף, דָּבָר דָּבֻר עַל אָפְנָיו": תפוחי זהב הם כדורים יקרים מזהב, שנהגו לשים בתוך כלי כסף. הכסף אמנם שווה פחות מזהב, אך גם הוא יקר וחשוב. כך גם דברי החכמה - יש בהם רעיונות עמוקים ויקרים כמו זהב, המועברים על-ידי משלים יפים כמו כסף. המשלים אמנם פחות חשובים מהרעיונות שהם מעבירים, אך גם להם יש ערך רב (פירושים נוספים).
חֲכָמִים יִצְפְּנוּ דָעַת, וּפִי אֱוִיל מְחִתָּה קְרֹבָה": אנשים חכמים נוהגים לדבר בשפה מוצפנת, כך שכל אחד יוכל להבין רק את מה שהוא צריך להבין (פירוט). ספר משלי מסייע ללומד להבין "
דברי חכמים וחידותם", כלומר, ספר משלי הוא מפתח לפיענוח הצופן.
דוגמה לחידה עם פתרונות רבים יש ב
משלי יא24: "יֵשׁ מְפַזֵּר וְנוֹסָף עוֹד, וְחוֹשֵׂךְ מִיֹּשֶׁר אַךְ לְמַחְסוֹר
" (פירוט).
הֲלֹא אֵלֶּה כֻלָּם עָלָיו מָשָׁל יִשָּׂאוּ, וּמְלִיצָה חִידוֹת לוֹ, וְיֹאמַר 'הוֹי הַמַּרְבֶּה לֹּא לוֹ עַד מָתַי, וּמַכְבִּיד עָלָיו עַבְטִיט'"