להשליך את הדברים המיותרים ולבטוח בה'

קוד: ביאור:תהלים נה23 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

תהילים נה23: "הַשְׁלֵךְ עַל ה' יְהָבְךָ וְהוּא יְכַלְכְּלֶךָ, לֹא יִתֵּן לְעוֹלָם מוֹט לַצַּדִּיק".

השלך על ה' בתפילה את כל היהב (העומס) הנפשי שמעיק עליך, והוא יכלכלך (יעזור לך להכיל ולשאת את הכל);   ה' לעולם לא ייתן לצדיק להתמוטט נפשית.

/ השלך מעליך את כל היהב (המטען) החומרי המיותר שתוקע אותך בחיים, ובטח בה' שהוא יכלכלך (יפרנס אותך וימלא מחסורך);   ה' לעולם לא ייתן לצדיק להתמוטט כלכלית.

דקויות

יהבך

המילה יהב מופיעה בתנ"ך רק כאן. חכמי התלמוד לא ידעו מה משמעותה, עד ששמעו סוחר ישמעאלי האומר לאדם הנושא מטען כבד "שקול יהביך ושדי אגמלאי" (רבה בר בר חנה, בבלי ראש השנה כו:) - "קח את המטען שלך והשלך אותו על הגמל שלי".  מכאן למדו ש יהב הוא מטען, משא כבד (רש"י, מצודת ציון). על איזה משא בדיוק מדבר הפסוק שלנו?

1. לפי ההקשר, מדובר על משא נפשי - טרדות ודאגות.   המשורר טרוד בדאגות (מפני אויביו הרודפים אותו) והוא משליך אותן על ה' בתפילתו, תהלים נה17-18: "אֲנִי אֶל אֱלֹהִים אֶקְרָא, וה' יוֹשִׁיעֵנִי; עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרַיִם אָשִׂיחָה וְאֶהֱמֶה, וַיִּשְׁמַע קוֹלִי".   זה אחד התפקידים של התפילה הקבועה: כשאדם מתפלל "חננו מאיתך חכמה בינה ודעת", הוא משליך מעליו את טרדות הלימודים; כשהוא מתפלל "רפאנו ה' ונרפא" הוא משליך מעליו את טרדות הבריאות; כך בכל תפילה הוא משליך מעליו את הטרדות הקשורות לאותה תפילה, עד שהוא נרגע מכל דאגותיו מתוך בטחון בה' שיושיע אותו.

2. ואפשר גם לפרש שהכוונה למשא חומרי.   לפעמים אנשים חוששים להיפטר מדברים ישנים - רכוש, מקום עבודה, קשרים חברתיים וכדומה - מתוך חשש שהם לא ימצאו תחליף. החשש הזה עשוי להיות מוצדק אבל הוא גם עלול "לתקוע" את האדם ולמנוע ממנו להתקדם בחיים. לפעמים הפתרון הנכון הוא להשליך: השלך מעליך את כל המטען העודף והמיותר שאתה נושא עמך, ובטח על ה' שהוא יכלכלך = יספק לך את פרנסתך ואת כל צרכיך גם בלי המטען המיותר (ע"פ גליה).

יכלכלך

1. השורש כלכל הוא שורש כפול שמשמעו כמו האכיל, סיפק אוכל:

• בראשית מה11: "וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ שָׁם כִּי עוֹד חָמֵשׁ שָׁנִים רָעָב פֶּן תִּוָּרֵשׁ אַתָּה וּבֵיתְךָ וְכָל אֲשֶׁר לָךְ" (פירוט), בראשית מז12: "וַיְכַלְכֵּל יוֹסֵף אֶת אָבִיו וְאֶת אֶחָיו וְאֵת כָּל בֵּית אָבִיו לֶחֶם לְפִי הַטָּף" (פירוט),  בראשית נ21: "וְעַתָּה אַל תִּירָאוּ אָנֹכִי אֲכַלְכֵּל אֶתְכֶם וְאֶת טַפְּכֶם" (פירוט)
• שמואל ב יט33: "וּבַרְזִלַּי זָקֵן מְאֹד בֶּן שְׁמֹנִים שָׁנָה וְהוּא כִלְכַּל אֶת הַמֶּלֶךְ בְּשִׁיבָתוֹ בְמַחֲנַיִם כִּי אִישׁ גָּדוֹל הוּא מְאֹד", שמואל ב יט34: "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ אֶל בַּרְזִלָּי אַתָּה עֲבֹר אִתִּי וְכִלְכַּלְתִּי אֹתְךָ עִמָּדִי בִּירוּשָׁלָים"
• שמואל ב כ3: "וַיָּבֹא דָוִד אֶל בֵּיתוֹ יְרוּשָׁלַים וַיִּקַּח הַמֶּלֶךְ אֵת עֶשֶׂר נָשִׁים פִּלַגְשִׁים אֲשֶׁר הִנִּיחַ לִשְׁמֹר הַבַּיִת וַיִּתְּנֵם בֵּית מִשְׁמֶרֶת וַיְכַלְכְּלֵם וַאֲלֵיהֶם לֹא בָא וַתִּהְיֶינָה צְרֻרוֹת עַד יוֹם מֻתָן אַלְמְנוּת חַיּוּת" (פירוט)
• מלכים א ד7: "וְלִשְׁלֹמֹה שְׁנֵים עָשָׂר נִצָּבִים עַל כָּל יִשְׂרָאֵל וְכִלְכְּלוּ אֶת הַמֶּלֶךְ וְאֶת בֵּיתוֹ חֹדֶשׁ בַּשָּׁנָה יִהְיֶה עַל אחד[הָאֶחָד] לְכַלְכֵּל", מלכים א ה7: "וְכִלְכְּלוּ הַנִּצָּבִים הָאֵלֶּה אֶת הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה וְאֵת כָּל הַקָּרֵב אֶל שֻׁלְחַן הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה אִישׁ חָדְשׁוֹ לֹא יְעַדְּרוּ דָּבָר"
• מלכים א יז4: "וְהָיָה מֵהַנַּחַל תִּשְׁתֶּה וְאֶת הָעֹרְבִים צִוִּיתִי לְכַלְכֶּלְךָ שָׁם",  מלכים א יז9: "קוּם לֵךְ צָרְפַתָה אֲשֶׁר לְצִידוֹן וְיָשַׁבְתָּ שָׁם הִנֵּה צִוִּיתִי שָׁם אִשָּׁה אַלְמָנָה לְכַלְכְּלֶךָ"
• מלכים א יח4: "וַיְהִי בְּהַכְרִית אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וַיִּקַּח עֹבַדְיָהוּ מֵאָה נְבִאִים וַיַּחְבִּיאֵם חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וְכִלְכְּלָם לֶחֶם וָמָיִם",  מלכים א יח13: "הֲלֹא הֻגַּד לַאדֹנִי אֵת אֲשֶׁר עָשִׂיתִי בַּהֲרֹג אִיזֶבֶל אֵת נְבִיאֵי ה' וָאַחְבִּא מִנְּבִיאֵי ה' מֵאָה אִישׁ חֲמִשִּׁים חֲמִשִּׁים אִישׁ בַּמְּעָרָה וָאֲכַלְכְּלֵם לֶחֶם וָמָיִם"
• מלכים א כ27: "וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל הָתְפָּקְדוּ וְכָלְכְּלוּ וַיֵּלְכוּ לִקְרָאתָם וַיַּחֲנוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל נֶגְדָּם כִּשְׁנֵי חֲשִׂפֵי עִזִּים וַאֲרָם מִלְאוּ אֶת הָאָרֶץ"
• זכריה יא16: "כִּי הִנֵּה אָנֹכִי מֵקִים רֹעֶה בָּאָרֶץ הַנִּכְחָדוֹת לֹא יִפְקֹד הַנַּעַר לֹא יְבַקֵּשׁ וְהַנִּשְׁבֶּרֶת לֹא יְרַפֵּא הַנִּצָּבָה לֹא יְכַלְכֵּל וּבְשַׂר הַבְּרִיאָה יֹאכַל וּפַרְסֵיהֶן יְפָרֵק"
• תהלים קיב5: "טוֹב אִישׁ חוֹנֵן וּמַלְוֶה יְכַלְכֵּל דְּבָרָיו בְּמִשְׁפָּט" (פירוט)
• רות ד15: "וְהָיָה לָךְ לְמֵשִׁיב נֶפֶשׁ וּלְכַלְכֵּל אֶת שֵׂיבָתֵךְ כִּי כַלָּתֵךְ אֲשֶׁר אֲהֵבַתֶךְ יְלָדַתּוּ אשר הִיא טוֹבָה לָךְ מִשִּׁבְעָה בָּנִים"
• נחמיה ט21: "וְאַרְבָּעִים שָׁנָה כִּלְכַּלְתָּם בַּמִּדְבָּר לֹא חָסֵרוּ שַׂלְמֹתֵיהֶם לֹא בָלוּ וְרַגְלֵיהֶם לֹא בָצֵקוּ"

לפי זה, בפסוקנו הוא יכלכלך = הוא יפרנס אותך.

2. ובהשאלה, משתמשים בו גם במשמעות הכיל, כמו ב יואל ב11: "כִּי גָדוֹל יוֹם ה' וְנוֹרָא מְאֹד וּמִי יְכִילֶנּוּ?" (מצודת ציון), כמו:

• מלכים א ח27: "כִּי הַאֻמְנָם יֵשֵׁב אֱלֹהִים עַל הָאָרֶץ? הִנֵּה הַשָּׁמַיִם וּשְׁמֵי הַשָּׁמַיִם לֹא יְכַלְכְּלוּךָ, אַף כִּי הַבַּיִת הַזֶּה אֲשֶׁר בָּנִיתִי" - השמיים העצומים לא יכולים להכיל את כבוד ה', קל וחומר הבית הקטן שבניתי.
• ירמיהו כ9: "וְהָיָה בְלִבִּי כְּאֵשׁ בֹּעֶרֶת עָצֻר בְּעַצְמֹתָי וְנִלְאֵיתִי כַּלְכֵל וְלֹא אוּכָל" (פירוט) - אני לא יכול להכיל את דבר ה' הבוער בי.
• מלאכי ג2: "וּמִי מְכַלְכֵּל אֶת יוֹם בּוֹאוֹ וּמִי הָעֹמֵד בְּהֵרָאוֹתוֹ? כִּי הוּא כְּאֵשׁ מְצָרֵף וּכְבֹרִית מְכַבְּסִים" - מי יוכל להכיל את יום ה'?
• משלי יח14: "רוּחַ אִישׁ יְכַלְכֵּל מַחֲלֵהוּ, וְרוּחַ נְכֵאָה מִי יִשָּׂאֶנָּה" - כש איש מרגיש חולה מרוב המתנה ממושכת, הרוח מאפשרת לו להכיל את ההמתנה ולחכות בסבלנות (פירוט).

לפי זה, בפסוקנו הוא יכלכלך = הוא יכיל ויישא את כולך, עם כל הדאגות והצרות שלך.