קוד: ביאור:תהלים נח11 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים נח11: "
יִשְׂמַח צַדִּיק כִּי חָזָה נָקָם, פְּעָמָיו יִרְחַץ בְּדַם הָרָשָׁע
"
מדוע הצדיק מתנהג בצורה כל-כך ברברית ואכזרית - "רוקד על הדם"?! האם אין לו שום רגש של רחמים וצער על הדם שנשפך?!
נראה שהתשובה כתובה בפסוק הבא:
תהלים נח12: "
וְיֹאמַר אָדָם 'אַךְ פְּרִי לַצַּדִּיק, אַךְ יֵשׁ אֱלֹהִים שֹׁפְטִים בָּאָרֶץ!'
"
עיקר השמחה של הצדיק בפסוק זה אינו על מפלת הרשע, אלא על התוצאה הרוחנית של מפלה זו - הצדיק שמח, שהאנשים הרואים את הנקמה, מבינים שיש צדק בארץ - בין אם הכוונה לצדק שה' עושה, או לצדק שעושים השופטים האנושיים.
לשמחה זו יש מקום, רק כאשר מותו של הרשע בא באופן המעיד על התערבות א-להית, או לאחר משפט צדק, ולא כאשר הוא מת מוות טבעי כדרך כל בשר.
דבר דומה כתב מהר"ל על ההבדל בין "
באבוד רשעים רינה
" לבין "
בנפול אויבך אל תשמח
": "
והא דכתיב באבוד רשעים רינה - היינו היכי שבא האבוד בשביל הרשעות, שהיו דנין אותו בית-דין למיתה בשביל רשעותו, כדי לסלק הרשעות מן העולם, אבל אם לא היה משום הרשעות רק נפילה אחרת הגיע לרשע - אסור לשמוח
"
(ספר דרך חיים, פרק ד משנה כ) .
אמנם הרב משה צוריאל הקשה על דבריו וכתב: "
יש קושיא חזקה נגד דבריו. הרי בסנהדרין (לט ע"ב) אמרו זאת על אחאב, והוא מת במלחמת ישראל נגד אויביו, ולא מחמת בית דין?!
"; אך אין זו קושיה כלל, כי מותו של אחאב נחזה מראש ע"י הנביא מיכיהו בן ימלה, שאמר "
אם שוב תשוב בשלום לא דיבר ה' בי
", ואמר "
שמעו עמים כולם
"; הנביא למעשה גזר עליו גזר דין מוות בפומבי (ראו
שמחות ניצחון בתנ"ך).
וייתכן שהפסוק מתייחס דווקא לצדיק - שעיקר מהותו היא עשיית הצדק: הצדיק שמח כשהוא רואה שנעשה צדק ברשעים, אך החכם אינו שמח כי הוא חושב על האפשרות האחרת - האפשרות שהרשע היה חוזר בתשובה ואז המצב היה טוב יותר.