קוד: ביאור:תהלים קד35 בתנ"ך
סוג: דיון1
מאת: אראל
אל:
תהלים קד35: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', הַלְלוּ יָהּ!
"
1. חַטָּא הוא חוטא "מקצועי" (השורש חטא, והמשקל הוא משקל של בעלי מקצוע - כמו נַגָּר, סַפָּר). לפי הניקוד בספרים שלנו, הפסוק מביע תפילה, שכל אותם חוטאים מקצועיים - רשעים - יאבדו ואינם. פירוש מעין זה נמצא בכמה מקורות:
בחמשה עשר ביה ובששה עשר ביה גלו אנשי בית שאן ואנשי בקעתא. ואף הם היו לישראל יתד רעה בימי יונים כלפי הערביים... וכיון שנתחייבו גלות, גברה ידם של בית חשמונאי והגלו אותם. ואותו היום עשאוהו יום טוב. ששמחה היא לפני המקום שמלכות הרשעה נעקרה מן העולם... יתמו חטאים
מן הארץ וגו'" (מגילת תענית ג).
ק"ג פרשיות אמר דוד, ולא אמר 'הללויה' עד שראה במפלתן של רשעים, שנאמר יתמו חטאים מן הארץ ורשעים עוד אינם ברכי נפשי את ה' הללויה" (רבי יהודה בן רבי שמעון בן פזי, בבלי ברכות ט ב).
ראה דור שרבו רשעים כמו עשב לכסות את פני כל הארץ, והציצו כל עובדי עכומ"ז, שהם ומעשיהם און; ולא אמר הללויה עד שראה שהן עתידין להשמד, שנאמר יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ" (פרקי דרבי אליעזר פרק יט).
יתמו חטאים - חוטאים" (רש"י).
2. אולם, הניקוד הוא הוספה מאוחרת. במקור הפסוק היה בלי ניקוד, ולכן היה אפשר גם לנקד אחרת: "יִתַּמּוּ חֲטָאִים מִן הָאָרֶץ". לפי ניקוד זה, הפסוק מביע תפילה, שהחטאים עצמם יכלו מן העולם, וממילא לא יהיו עוד רשעים. גם לפירוש זה כמה מקורות:
הנהו בריוני, דהוו בשבבותיה דרבי מאיר והוו קא מצערו ליה טובא; הוה קא בעי רבי מאיר רחמי עלויהו כי היכי דלימותו; אמרה ליה ברוריא דביתהו: מאי דעתך, משום דכתיב יתמו חטאים - מי כתיב 'חוֹטאים'? 'חטאים' כתיב! ועוד: שפיל לסיפיה דקרא: ורשעים עוד אינם: כיון דיתמו חטאים - ורשעים עוד אינם! אלא בעי רחמי עלויהו דלהדרו בתשובה – ורשעים עוד אינם! בעא רחמי עלויהו - והדרו בתשובה" (בבלי ברכות י א). מסוף הסיפור נראה שהמציאות הצדיקה את דברי ברוריה: כשרבי מאיר קיבל את דעתה וביקש שהבריונים יחזרו בתשובה - תפילתו התקבלה.
תפלתי היא שיתמו חטאים, רוצה לומר, שבני אדם יתגברו על יצרם ולא יעשו חטאים, ואם-כן לא יהיו עוד רשעים בעולם" (מצודות).
בכל מקרה, "כאשר כן יהיה,
תברך נפשי את ה', וגם אתם כולכם
הללו יה על זאת
"
(מצודות).
תְּאַבֵּד דֹּבְרֵי כָזָב" (פירוט).
הָפוֹךְ רְשָׁעִים וְאֵינָם" (פירוט).
וְהַוַּת רְשָׁעִים יֶהְדֹּף" (פירוט).
ביטויים:
חמישה פעמים אמר דוד "ברכי נפשי את ה'" – כנגד חמישה ספרי תורה" (ויקרא רבה ד ז).