בטוב צדיקים תעלוץ קריה, ובאבוד רשעים רינה

קוד: ביאור:משלי יא10 בתנ"ך

סוג: דיון1

מאת: אראל

אל:

משלי יא10: "בְּטוּב צַדִּיקִים תַּעֲלֹץ קִרְיָה, וּבַאֲבֹד רְשָׁעִים רִנָּה"

כאשר טוב לצדיקים - כל אנשי הקריה (העיר) עולצים ושמחים, כי הצדיקים חולקים מהטוב שלהם לאחרים; ולעומת זאת -

כאשר הרשעים אובדים - אנשי העיר מרננים מרוב שמחה על כך שהשתחררו וניצלו מהנזקים שאותם רשעים גרמו להם.

הקבלות

בפסוקים אחרים נאמר, ש אסור לשמוח לאיד, אסור לשמוח על צרה וסבל הנגרמים לאחרים. אולם בפסוק שלנו, השמחה היא על השיפור האובייקטיבי במצבה של העיר, ולא על סבלם של הרשעים.

המילה רינה מקשרת בין פסוק זה לפסוק שנאמר לאחר מותו של אחאב הרשע: מלכים א כב36: "וַיַּעֲבֹר הָרִנָּה בַּמַּחֲנֶה כְּבֹא הַשֶּׁמֶשׁ לֵאמֹר 'אִישׁ אֶל עִירוֹ וְאִישׁ אֶל אַרְצוֹ' ", וכך אמרו חז"ל: "באבוד רשעים רינה = באבוד אחאב בן עמרי רינה" (בבלי סנהדרין לט:). בפסוק זה מפורש, שהשמחה לא היתה על המוות והסבל שנגרם לאחאב, אלא על כך שהמלחמה - שהוא פתח בה - נסתיימה עם מותו, והלוחמים יכלו לחזור בשלום איש אל עירו ואיש אל ארצו; מכאן ניתן להסיק גם לגבי הפסוק שלנו, שהשמחה המתוארת בו אינה שמחה לאידו של הרשע, אלא שמחה על שיפור אובייקטיבי במצב החברה.

הביטוי רינה קשור לשלום, שקט וחופש גם בפסוקים נוספים:

• ישעיהו יד7: "נָחָה שָׁקְטָה כָּל הָאָרֶץ, פָּצְחוּ רִנָּה"
• ישעיהו לה10: "וּפְדוּיֵי ה' יְשֻׁבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם עַל רֹאשָׁם, שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּ וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
• ישעיהו מד23: "רָנּוּ שָׁמַיִם כִּי עָשָׂה ה', הָרִיעוּ תַּחְתִּיּוֹת אָרֶץ פִּצְחוּ הָרִים רִנָּה יַעַר וְכָל עֵץ בּוֹ, כִּי גָאַל ה' יַעֲקֹב וּבְיִשְׂרָאֵל יִתְפָּאָר"
• ישעיהו מח20: "צְאוּ מִבָּבֶל בִּרְחוּ מִכַּשְׂדִּים, בְּקוֹל רִנָּה הַגִּידוּ הַשְׁמִיעוּ זֹאת הוֹצִיאוּהָ עַד קְצֵה הָאָרֶץ אִמְרוּ גָּאַל ה' עַבְדּוֹ יַעֲקֹב"
• ישעיהו מט13: "רָנּוּ שָׁמַיִם וְגִילִי אָרֶץ יפצחו[וּפִצְחוּ] הָרִים רִנָּה, כִּי נִחַם ה' עַמּוֹ וַעֲנִיָּו יְרַחֵם"
• ישעיהו נא11: "וּפְדוּיֵי ה' יְשׁוּבוּן וּבָאוּ צִיּוֹן בְּרִנָּה וְשִׂמְחַת עוֹלָם, עַל רֹאשָׁם שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִּׂיגוּן נָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה"
• ישעיהו נד1: "רָנִּי עֲקָרָה לֹא יָלָדָה, פִּצְחִי רִנָּה וְצַהֲלִי לֹא חָלָה, כִּי רַבִּים בְּנֵי שׁוֹמֵמָה מִבְּנֵי בְעוּלָה אָמַר ה'" (פירוט)
• ישעיהו נה12: "כִּי בְשִׂמְחָה תֵצֵאוּ וּבְשָׁלוֹם תּוּבָלוּן, הֶהָרִים וְהַגְּבָעוֹת יִפְצְחוּ לִפְנֵיכֶם רִנָּה וְכָל עֲצֵי הַשָּׂדֶה יִמְחֲאוּ כָף"

כך הדבר גם ב פסוקים נוספים המתארים שמחה לאחר אבדן רשעים.

גם הפסוק הבא מתאר את התועלת שמביאים הצדיקים לעיר ואת הנזק שגורמים לה הרשעים, משלי יא11: "בְּבִרְכַּת יְשָׁרִים תָּרוּם קָרֶת, וּבְפִי רְשָׁעִים תֵּהָרֵס" (פירוט).

פסוקים נוספים על השפעתם של רשעים וצדיקים על סביבתם.

בספר תהלים נאמר בפירוש, שיש לברך את ה' כשאין יותר רשעים, תהלים קד35: "יִתַּמּוּ חַטָּאִים מִן הָאָרֶץ, וּרְשָׁעִים עוֹד אֵינָם; בָּרֲכִי נַפְשִׁי אֶת ה', הַלְלוּ יָהּ!"; אולם המפרשים נחלקו, אם הפסוק מתאר מצב שבו הרשעים עצמם אובדים, או שרק רשעתם אובדת והם הופכים לצדיקים (ראו חוטאים או חטאים).

ראו עוד: לשמוח או לא - סיכום הדעות.