ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ברר
קוד: ברר בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו נקיון וזיכוך וצירוף, מוחשי או מופשט.
[שבי"ל]
מופשט:
בֹר (אופי)
עצם:
בֹרִית (חומר)
= דבר המנקה הבגדים, כמו נתר.
פועל:
בירר (פיעל)
עצם:
בר[ע] (אוכל)
= דגן הנקי מן התבן, על משקל "חג" "פת", ראב"ע משלי יא. דיוסף קמץ [ואתנח דכוותיה], ושארא פתח במ"א ו"מונע בר" במשלי.
תואר:
בר[ת] (תואר)
= זך ונקי.
פועל:
ברַר (פעל)
תואר:
ברוּר (תואר)
= [בינוני פעול של "ברר"].
פועל:
הבֵר (הפעיל)
פועל:
התברר (התפעל)
תואר:
נָבָר (בעל תכונה)
פועל:
נבר (נפעל)
צילום:
ביטוי אופי:
בור ידי
ביטוי בעל תכונה:
בר לבב
= אדם שאינו חושב מחשבות מרמה
תנאי העליה למקדש
תוכן1:
מונע בר יקבוהו לאום
/ אראל -> סגלות משלי
מאמר:
צפון, סבון
/ אביתר כהן
תוספות ותגובות