ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
דממ
קוד: דממ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו הישאר במעמד בלי נטייה ותנועה, ויסתעף מזה שתיקה והפסק המתנה ותוחלת.
[שבי"ל]
תואר:
דֻמָּה (שם מתואר)
= דבר הנדום.
פועל:
דומַם (פיעל)
[פיעל בצורת שורש מרובע].
פועל:
דמַם (פעל)
מופשט:
דממה (קול)
= מענין שתיקה, לחש וחשאי.
= א. שקט מוחלט; ב. דברים הנאמרים בלחש
(קישור חיצוני)
פועל:
הֵדֵם (הפעיל)
= רק בצורה "הֲדִמָּנו".
פועל:
נדם (נפעל)
צילום:
מאמר:
פרשת שמיני: השינוי של נדב ואביהוא לעומת השינוי של אהרן, דקת דומיה של אהרן, להבדיל
/ חגי הופר
עבודת ה' בדממה
/ אראל
[נכתב ב-20:02:38 20.10.2011]
דום לה' והתחולל לו
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-13:08:10 21.10.2011]
אך אל אלהים דומיה נפשי, ממנו תקוותי
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-15:41:51 21.10.2011]
המשכיל בעת ההיא יידום
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-07:08:53 24.10.2011]
תוספות ותגובות