ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
גננ
קוד: גננ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו מחסה וסכוך, ועמו "מגנת לב".
[שבי"ל]
עצם:
גִנָּה (עצם בארץ)
= גַן בלשון נקבה.
עצם:
גַן (עצם בארץ)
= מקום אילנות הסוככים בענפיהם ומגוננים על היושבים תחתיהם.
עצם:
גַנָּה (עצם בארץ)
= גַן בלשון נקבה.
פועל:
גנַן (פעל)
פועל:
הגֵן (הפעיל)
כלי:
מגִנָּה (בגד מלחמה)
= מגֵן בלשון נקבה.
כלי:
מגֵן (בגד מלחמה)
= כלי מלחמה, עשוי למחסה.
צילום:
צילום:
מאמר לא גמור:
בית יער הלבנון - מהו?
/ אראל -> לא גמור בכלל
מאמר:
ההגנה על בוני חומת ירושלים
/ אראל
תוכן1:
איש מגן
/ אראל
מאמר:
מגניה = מנהיגיה
/ אראל
מאמר:
נשק וכלי מלחמה במקרא
/ אמוץ כהן -> מחניים, ה'תשכ"ב סט
(קישור חיצוני)
תוספות ותגובות