ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
ל=ע
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
כפפ
קוד: כפפ בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו שחייה בגוף, ועמו "כף" ו"כיפה".
[שבי"ל]
חיה:
כִפָּה (צמח)
= מין עץ הכפוף בענפיו.
עצם:
כַף (גוף)
= פיסת יד ורגל הנכפפין.
פועל:
כפַף (פעל)
[באה רק בספר תהלים]
חיה:
כפות תמרים (צמח)
= כינוי ללולב, שעליו שקועות דומות לכף, ומונחות זו לפנים מזו כבכף.
פועל:
נכפף (נפעל)
= רק בעתיד "אִכַּף", כדרך אשתחוה, כמנהג המביא מנחה לאדוניו, ראב"ע מיכה ו7.
צילום:
תוכן1:
לא להרגיל את הידיים למרמה
/ אראל -> סגלות משלי
ביטוי בעל תכונה:
נקי כפיים
= אדם שלא עשה מעשים רעים
תנאי העליה למקדש
ביטוי אופי:
נקיון כפיים
בר כ 05
ביטוי פעל:
פרש כפיו
התפילות של משה
ביטוי פעל:
שם את נפשו בכפו
= סיכן את חייו
ביטוי פעל:
תקע כף
= לקח אחריות מלאה
ציור:
תרשים של שולחן לחם הפנים
/ רפאל בר אשר חגבי
תוספות ותגובות