ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
שׂכר
קוד: שׂכר בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו קנין איש לזמן או לדבר מה בשילום.
[שבי"ל]
פועל:
השׂתכר (התפעל)
תואר:
משׂכורת (שם מתואר)
פועל:
נשׂכר (נפעל)
תואר:
שֶׂכֶר (שם מתואר)
תואר:
שָׂכָר (שם מתואר)
= השילום שבעבורו נשכרים.
פועל:
שׂכַר (פעל)
תואר:
שׂכיר (בעל תפקיד)
= אדם הנמצא איתנו באופן זמני, שׂכור, לצורך עבודה וקבלת שכר
צילום:
תוכן1:
זורע צדקה - שכר אמת
/ אראל -> סגלות משלי
מאמר:
מה תתן לי, ואנכי הולך ערירי, ובן משק ביתי הוא דמשק אליעזר
/ מחברים שונים
תוספות ותגובות