ראשי
>
דקדוק השורש
>
קבוצות של שורשים
>
12=21
>
חדל=חלד
>
ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
חדל
קוד: חדל בתנ"ך
סוג: סשמז
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו מניעה ועזיבה והפסק, ועמו "חדל".
[שבי"ל]
תואר:
חֶדֶל (מקום פרטי)
= עולם ותבל; וייתכן היות המילה הפוכה, כמו כבש=כשב, מגזרת "חלדי"; וייתכן היות כמוהו "מה חדל אני", והטעם - כמה אעמוד עם יושבי חלד, ראב"ע שם ותהלים.
תואר:
חָדֵל (תואר)
פועל:
חדַל (פעל)
צילום:
תוכן1:
ברוב דברים לא יחדל פשע
/ אראל -> סגלות משלי
תוכן1:
נבזה וחדל אישים
/ משל יותם -> ויקיטקסט
(קישור חיצוני)
תוכן1:
קשה להישאר עשיר
/ אראל (הגהה: יעל)
חדלו מן האדם אשר נשמה באפו
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-18:51:06 03.10.2012]
תוספות ותגובות