ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
חמצ
>
חמצ2
קוד: חמצ2 בתנ"ך
סוג: שזמש
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= שם "חומץ", והוא יין או שכר שנתקלקל, והנגזר ממנו. ועמו "חומץ" ו"חמוץ" שענינם כמו חמס.
[שבי"ל]
פועל:
התחמץ (התפעל)
= במוסרי, מגזרת "חומץ" על דרך מליצה, ראב"ע. וע' תהלים עג21.
עצם:
חֹמץ (אוכל)
= בלשון ימינו משקה חמוץ, בלשון המקרא ייתכן שמשמעו גם חומוס
תואר:
חומֵץ (בעל תכונה)
= תואר לחומס.
תואר:
חמוֹץ (בעל תכונה)
= תואר לנעשה לו חמס.
תואר:
חמוּץ (תואר)
צילום:
מאמר:
החומץ והעשן
/ אראל -> פירושים וסימנים 10
מאמר:
חומץ על נתר
/ אראל
מאמר:
צפון, סבון
/ אביתר כהן
תוספות ותגובות