ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
יצב
קוד: יצב בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו עכבה והישאר עומד קיים במקום או אצל דבר למשמר.
[שבי"ל]
פועל:
הֻצּב (הפעל)
פועל:
הצּיב (הפעיל)
פועל:
התיצב (התפעל)
תואר:
מֻצּב (מקום)
עצם:
מצֵּבָה (אבן)
= אבן המוצב קיים לענין מה.
עצם:
מצֶּבֶת (אבן)
מופשט:
מצָּב[מ] (מופשט)
תואר:
מצָּב[ע] (שם מתואר)
פועל:
נִצָּב (נפעל)
צילום:
הבדל:
מה לעשות לפסילים ומה לעשות לאשרות
/ אראל
תוכן1:
פענוח נבואת נחום ב7-9
/ הרב קורמן -> פענוח פרשיות יח
הגדרה:
הצבי (= הציבי) ישראל
/ אביתר כהן
תוכן1:
ויצב גבול אלמנה
/ אראל
ה' שונא מצבות
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-05:58:07 23.01.2011]
תוספות ותגובות