ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
ו
>
פ-י=פ=ו
>
ישב
קוד: ישב בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= ענינו היפך עמידה וקימה, ועמו ענינו עכבה, כי המתעכב דרכו לשבת.
[שבי"ל]
-:
= מי שארך זמן ישיבתו במקום, או אצל מי לשרתו.
[שבי"ל]
פועל:
הוּשב2 (הפעל)
פועל:
הושיב (הפעיל)
פועל:
יישב (פיעל)
פועל:
ישַב (פעל)
מופשט:
מושב (מופשט)
מופשט:
שְבוּת (מופשט)
= יישוב
תואר:
תושב (בעל תכונה)
= אדם זר שהתיישב בארץ נכריה באופן זמני
צילום:
מאמר:
גדר בטחון - טוב או רע?
/ אראל -> שיעור נח"ת שבת ס"ד
הבדל:
הלך - עמד - ישב
/ יהושע רוזנברג -> קול ישראל
(קישור חיצוני)
מאמר:
כי יודע ה' דרך צדיקים
/ יהושע רוזנברג -> קול ישראל
(קישור חיצוני)
הבדל:
קום נא שבה ואכלה מצידי
/ עמוס -> קובץ "הבדלה בין פסוקים דומים" ה'תשנ"ח-ט
מאמר:
איכה ישבה בדד - כאלמנה - היתה למס
/ מתן
הבדל:
גר - תושב
/ אראל
מאמר:
טוהר הלשון בתורה
/ אראל
ביטוי קבוצת אדם:
יושב ארץ
ביטוי פעל:
ישב ל-
ביטוי שם מתואר:
עובר ושב
= עובר ויושב
הבדל:
גר - תושב
/ אראל
תוספות ותגובות