ראשי
>
לשון המקרא
>
שורשים
>
זוד
קוד: זוד בתנ"ך
סוג: שורש1
מאת:
אל:
הגדרה_כללית:
= עשה רשע מתוך גאווה; פעל מתוך ודאות שהוא יודע יותר מכל אחד אחר מה טוב לעשות, אפילו יותר מה'
/ אראל -> סגלות משלי
-:
= ענינו עשיית רשע ברצון וכוונה.
[שבי"ל]
פועל:
הזיד (הפעיל)
תואר:
זֵד (בעל תכונה)
= גאה רשע
מופשט:
זדון (אופי)
= גאוה ורשעות
פועל:
זוּד (פעל)
תואר:
זידונים (תואר)
צילום:
מאמר:
ויזד יעקב נזיד
/ חגי
ביטוי אופי:
זדון לב
ביטויי גאוה
וכי יזיד איש על רעהו להרגו בעורמה - מעם מזבחי תיקחנו למות
/ אראל
[׳ ׳›׳×׳‘ ׳‘-00:07:10 16.10.2011]
תוספות ותגובות