קוד: ביטויי גאוה בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת:
אל: התחלה בלבד
בן אדם, אמור לנגיד צור: כה אמר ד' ה': יען גבה ליבך , ותאמר 'אל אני מושב אלוהים ישבתי, בלב ימים'; ואתה אדם ולא אל, ותיתן ליבך כלב אלוהים. הנה חכם אתה, מדנייאל: כל סתום, לא עממוך. בחכמתך, ובתבונתך, עשית לך, חיל; ותעש זהב וכסף, באוצרותיך. ברוב חכמתך ברכולתך, הרבית חילך; ויגבה לבבך , בחילך"
הנה אשור ארז בלבנון, יפה ענף וחורש מצל--וגבה קומה; ובין עבותים, הייתה צמרתו... לכן, כה אמר ד' ה', יען, אשר גבהת בקומה; וייתן צמרתו אל בין עבותים, ורם לבבו בגובהו"
תועבת ה', כל~ גבה~לב ; יד ליד, לא יינקה" (ע"ע )
לפני~שבר, יגבה לב~איש ; ולפני כבוד ענווה" (ע"ע לפני שבר )
שיר המעלות, לדויד: ה', לא~גבה ליבי -- ולא~רמו עיניי; ולא~הילכתי, בגדולות ובנפלאות ממני"
ויכן ה' את הממלכה בידו, וייתנו כל יהודה מנחה ליהושפט; ויהי לו עושר וכבוד, לרוב. ויגבה ליבו , בדרכי ה'; ועוד, הסיר את הבמות ואת האשרים--מיהודה"
ויכן להם עוזייהו לכל הצבא, מגינים ורמחים וכובעים, ושריונות, וקשתות--ולאבני, קלעים. ויעש בירושלים חישבונות מחשבת חושב, להיות על המגדלים ועל הפינות, לירוא בחיצים, ובאבנים גדולות; וייצא שמו עד למרחוק, כי הפליא להיעזר עד כי חזק. וכחזקתו, גבה ליבו עד להשחית, וימעל, בה' אלוהיו; ויבוא אל היכל ה', להקטיר על מזבח הקטורת"
ולא כגמול עליו השיב יחזקייהו, כי גבה ליבו ; ויהי עליו קצף, ועל יהודה וירושלים. וייכנע יחזקייהו בגובה ליבו, הוא ויושבי ירושלים; ולא בא עליהם קצף ה', בימי יחזקייהו"
שמענו גאון מואב, גאה מאוד: גובהו וגאונו וגאוותו, ורום ליבו"
ע"ע לב-רוח
טוב אחרית דבר, מראשיתו; טוב ארך רוח, מגבה רוח"
לפני~שבר גאון; ולפני כישלון, גובה רוח" (ע"ע לפני שבר )
מלושני בסתר, ריעהו-- אותו אצמית: גבה~עיניים , ורחב לבב-- אותו, לא אוכל"
שיר המעלות, לדויד: ה', לא~גבה ליבי-- ולא~רמו עיניי ; ולא~הילכתי, בגדולות ובנפלאות ממני"
עיני גבהות אדם , שפל, ושח, רום אנשים; ונשגב ה' לבדו, ביום ההוא"
ויאמר ה', יען כי גבהו בנות ציון, ותלכנה נטויות גרון, ומשקרות עיניים ; הלוך וטפוף תלכנה, וברגליהם תעכסנה"
רום~עיניים , ורחב~לב-- ניר רשעים חטאת"
את מי חירפת וגידפת, ועל מי הרימות קול; ותישא מרום עיניך , על קדוש ישראל"
והיה, כי יבצע ד' את כל מעשהו, בהר ציון, ובירושלים--אפקוד, על פרי גודל לבב מלך אשור, ועל תפארת, רום עיניו"
וכדי רים לבביה , ורוחיה תקפת להזדה; הונחת מן כורסי מלכותיה, ויקרה העדיו מיניה"
(ע"ע זדון )
תפלצתך השיא אותך, זדון ליבך , שוכני בחגווי הסלע, תופשי מרום גבעה: כי תגביה כנשר קינך, משם אורידך נאום ה'"
זדון ליבך השיאך, שוכני בחגווי סלע מרום שבתו; אומר בליבו, מי יורידני ארץ"
אז תראי ונהרת, ופחד ורחב לבבך : כי ייהפך עלייך המון ים, חיל גויים יבואו לך"
מלושני בסתר, ריעהו-- אותו אצמית: גבה~עיניים, ו רחב לבב -- אותו, לא אוכל"
רום~עיניים, ורחב~לב -- ניר רשעים חטאת"
וייתן א' חכמה לשלמה ותבונה, הרבה מאוד; ורוחב לב --כחול, אשר על שפת הים"
וידעו העם כולו, אפריים ויושב שומרון, בגאווה ובגודל לבב , לאמור: 'לבינים נפלו, וגזית נבנה; שקמים גודעו, וארזים נחליף'"
והיה, כי יבצע ד' את כל מעשהו, בהר ציון, ובירושלים--אפקוד, על פרי גודל לבב מלך אשור, ועל תפארת, רום עיניו"