אשת חיל חרוצה כי בטח בה לב בעלה

קוד: ביאור:משלי לא11 בתנ"ך

סוג: תוכן1

מאת: מפרשים שונים

אל:

משלי לֹא11: "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ, וְשָׁלָל לֹא יֶחְסָר"

בעלה בוטח בה   בליבו (סומך עליה בעיניים עצומות) שתנהל את ביתו ואת עסקיו כך שלא יחסר כל שלל (רווח).

/ בעלה בוטח בה בליבו (היא נותנת לו משענת רגשית), ולכן לא מרגיש כל מחסור בשלל חומרי.

עצות

אמון הדדי הוא השלב הראשון בזוגיות טובה, והוא גם נושא הפסוק הראשון אחרי הכותרת לשיר אשת חיל. ניתן לפרש את הפסוק בשתי דרכים:

1. הפסוק משבח את אשת חיל על כך שהיא מצליחה ליצור אצל בעלה תחושה פנימית של ביטחון ושלוה; הוא יודע שהיא תמיד תפעל לטובתו ואף פעם לא תפעל לרעתו (בטח = האמין שיעזור ושלא יזיק).   היא עושה זאת בדרך המתוארת בפסוק הבא, משלי לא12: "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא רָע, כֹּל יְמֵי חַיֶּיה": היא משיבה לו טובה תחת טובה, אבל לא נוקמת ולא משיבה רעה תחת רעה (פירוט). הביטחון נבנה בהדרגה, לאחר פעמים רבות של השבת טובה תחת טובה ואי-השבת רעה תחת רעה.

2. ואפשר לפרש גם שהפסוק נותן הנחיה לבעל - לתת אמון באשתו, לא לחשוד בה או לעקוב אחריה: "אשת חיל... גמלתהו טוב ולא רע " היא תוצאה של " בטח בה לב בעלה ": התנאי ההכרחי "בָּטַח בָּהּ לֵב בַּעְלָהּ" הוא התנאי המאפשר לאישה להיות מופלאה - "אֵשֶׁת-חַיִל". רק במערכת יחסים כזאת של יראה, אמונה, ואמינות האישה, "אֵשֶׁת-חַיִל" שמחה לבנות את התא המשפחתי, ולכן, היא כלפי בעלה הנאמן והאוהב מסוגלת להיות זו אשר "גְּמָלַתְהוּ טוֹב וְלֹא-רָע כֹּל יְמֵי חַיֶּיהָ". במציאות שכזאת, האישה תהיה פעלתנית מתוך שמחה ושכר תהילה עמה (רמי ניר).