קוד: בכורות - כהנים - לויים ב בתנ"ך
סוג: הגדרה
מאת: משה בלידשטיין
אל: כפית ה'תשס"ב חשון
תגובה ל: כהנ שנכתבה ב15:09:28 10.11.2004
חז"ל והפרשנים כבר התייחסו לבעיות האלה בצורה די מניחה את הדעת לדעתי, ולכן בעיקר אציג את דעותיהם. ההתיחסות לענין פרוסה לאורך התורה כולה. נתקדם לפי הסדר:
א. התמנות אהרן ובניו לכהנים נמצאת בצורה פשוטה בשמות כ"ח/א'-ג', כחלק מהציווי על הקמת המשכן:
"וְאַתָּה הַקְרֵב אֵלֶיךָ אֶת אַהֲרֹן אָחִיךָ וְאֶת בָּנָיו אִתּוֹ מִתּוֹךְ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לְכַהֲנוֹ לִי אַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא אֶלְעָזָר וְאִיתָמָר בְּנֵי אַהֲרֹן: וְעָשִׂיתָ בִגְדֵי קֹדֶשׁ לְאַהֲרֹן אָחִיךָ לְכָבוֹד וּלְתִפְאָרֶת: וְאַתָּה תְּדַבֵּר אֶל כָּל חַכְמֵי לֵב אֲשֶׁר מִלֵּאתִיו רוּחַ חָכְמָה וְעָשׂוּ אֶת בִּגְדֵי אַהֲרֹן לְקַדְּשׁוֹ לְכַהֲנוֹ לִי...
".
הבעיה היחידה עם ההסבר הזה, שאז נתמנו הכהנים, היא שהכהנים נזכרים זמן רב קודם, עוד בהכנות למתן תורה, בשמות י"ט/כ"ב: "וְגַם הַכֹּהֲנִים הַנִּגָּשִׁים אֶל ה' יִתְקַדָּשׁוּ פֶּן יִפְרֹץ בָּהֶם ה':
". מיהם הכהנים האלה?
נחלקו בזה הדעות במסכת זבחים: "'וגם הכהנים הנגשים אל ה' יתקדשו' - ר' יהושע בן קרחה אומר: זו פרישות בכורות, רבי אומר: זו פרישות נדב ואביהוא.
"
יש כאן שתי דעות: מדובר בבכורות או בנדב ואביהוא. בדעה שמדובר בבכורות תומכים הרבה מהמפרשים על התורה - רש"י, רשב"ם, אב"ע ועוד. החזקוני משלב דעה נוספת שמדובר בשבעים זקנים שהיו בעצמם בכורות, וכן מביא דעה כי מדובר בדיינים או בשופטים.
אגב, נדב ואביהוא כן מקבלים תפקיד מיוחד בהמשך, "וְאֶל מֹשֶׁה אָמַר עֲלֵה אֶל ה’ אַתָּה וְאַהֲרֹן נָדָב וַאֲבִיהוּא וְשִׁבְעִים מִזִּקְנֵי יִשְׂרָאֵל וְהִשְׁתַּחֲוִיתֶם מֵרָחֹק
", אך שם הם אינם קרויים כהנים. אהרן עצמו, כמובן, נמצא בשליחותו של ה' כבר מראשית היציאה ממצרים, לצד משה. על כל פנים לרוב הדעות לא היתה הקדשה של הכהנים כבר אז, אלא רק בציווי למשה בהר סיני על בניית המשכן.
אם מקבלים את ההנחה שבחירת הכהנים היתה יחד עם בניית המשכן, הרי שהשאלה היחידה היא מתי היה בנין המשכן - וכאן ניתן ללכת לפי דעתו של רש"י, שהציווי על המשכן היה רק לאחר חטא העגל, ואז גם הכהנים נבחרו לאחר חטא העגל, או שהולכים לפי דעת הרמב"ן כי היה ציווי על המשכן כבר לפני חטא העגל, בעליה הראשונה להר סיני, והציווי הזה התחדש בשנית כאשר ה' סלח לישראל בשתי העליות האחרונות להר. לפי זה - הכהנים נבחרו לפני החטא.
יש הגיון רב שלא לקשר בין חטא העגל לבחירת הכהנים, שהרי לא סופר שם על תפקיד מיוחד שהיה לכהנים בתוך כל בני לוי, אלא להיפך - אהרן הוא במידה מסויימת גורם לחטא. לסיכום, התמנות הכהנים לא קשורה לחטא העגל והם נבחרו כבני אהרן שנבחר לשליחותו, מהיגותו, סמכותו, -עוד במצרים.
ב. גם לגבי התמנות הלויים יש שני זמנים אפשריים:
1. במפקד הלויים שהיה עם (כנראה) המפקד הראשון בספר במדבר, שהיה "באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים
", בבמדבר ג'/ו',י"ב, נאמר: "הקרב את מטה לוי, והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו...ואני הנה לקחתי את הלוים מתוך בני ישראל תחת כל בכור פטר רחם מבני ישראל והיו לי הלוים
".
2. לאחר חטא העגל, שם לפי רוב הפרשנים נבחרו הלוים לעבודה כיון שלא השתתפו בחטא העגל והרגו את החוטאים לאחריו, וכך לדוג' רש"י: "מלאו ידכם - אתם ההורגים אותם, בדבר זה תתחנכו להיות כהנים למקום
", או אב"ע: "והנה כאשר נעשה המשכן, נבדל אהרן ובניו לשרת השם וכן הלוים, אז היתה מחלוקת קרח, כי בכור היה, כאשר לקח השם הלוים תחת הבכורים שהיו קדושים, בעבור שהם העלו העולות והשלמים זבחו על המזבח שנעשה לפני העגל
". לפי האב"ע, הבכורות נדחו מתפקידם הקודם בגלל שהם חטאו בעגל יתר משאר העם, שכן הם היו המקריבים על המזבח שבנו בחטא העגל (על כך ראה בסעיף הבא - לגבי הבכורות).
כדי להכריע בין שני הזמנים האלה אנו נדרשים לפסוק נוסף: "...בעת ההיא הבדיל ה' את שבט הלוי לשאת את ארון ברית ה', לעמד לפני ה' ולברך בשמו עד היום הזה
". מתי זה "בעת ההיא"? בשביל זה נצטרך להסתכל בהקשר הכללי שם:
"וַיִּכְתֹּב עַל הַלֻּחֹת כַּמִּכְתָּב הָרִאשׁוֹן אֵת עֲשֶׂרֶת הַדְּבָרִים אֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֲלֵיכֶם בָּהָר מִתּוֹךְ הָאֵשׁ בְּיוֹם הַקָּהָל וַיִּתְּנֵם ה’ אֵלָי: וָאֵפֶן וָאֵרֵד מִן הָהָר וָאָשִׂם אֶת הַלֻּחֹת בָּאָרוֹן אֲשֶׁר עָשִׂיתִי וַיִּהְיוּ שָׁם כַּאֲשֶׁר צִוַּנִי ה’: וּבְנֵי יִשְׂרָאֵל נָסְעוּ מִבְּאֵרֹת בְּנֵי יַעֲקָן מוֹסֵרָה שָׁם מֵת אַהֲרֹן וַיִּקָּבֵר שָׁם וַיְכַהֵן אֶלְעָזָר בְּנוֹ תַּחְתָּיו: מִשָּׁם נָסְעוּ הַגֻּדְגֹּדָה וּמִן הַגֻּדְגֹּדָה יָטְבָתָה אֶרֶץ נַחֲלֵי מָיִם: בָּעֵת הַהִוא הִבְדִּיל ה’ אֶת שֵׁבֶט הַלֵּוִי לָשֵׂאת אֶת אֲרוֹן בְּרִית ה' לַעֲמֹד לִפְנֵי ה' לְשָׁרְתוֹ וּלְבָרֵךְ בִּשְׁמוֹ עַד הַיּוֹם הַזֶּה: עַל כֵּן לֹא הָיָה לְלֵוִי חֵלֶק וְנַחֲלָה עִם אֶחָיו ה' הוּא נַחֲלָתוֹ כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה’ אֱלֹהֶיךָ לוֹ: וְאָנֹכִי עָמַדְתִּי בָהָר כַּיָּמִים הָרִאשֹׁנִים אַרְבָּעִים יוֹם וְאַרְבָּעִים לָיְלָה וַיִּשְׁמַע ה’ אֵלַי גַּם בַּפַּעַם הַהִוא לֹא אָבָה ה' הַשְׁחִיתֶךָ
".
ההקשר המיידי הקודם מדבר על מסעות שהתרחשו בשנת השלשים ותשע ליציאת מצרים, ולכן ברור שאינם רלוונטיים פה, אבל הפסוקים שמעט לפני זה מדברים על הירידה מהר סיני לאחר קבלת הלוחות השניים, ולפי זה נראה למקם את בחירת הלווים בין החטא לבין העליה האחרונה להר. אם כן, יש כאן פסוק נוסף שתומך באופציה השניה לעיל. על כל פנים רוב המפרשים נשארים נאמנים לדעתם כי הלווים נבחרו בזמן חטא העגל. לפי הרמב"ן, כבר אז ה' חשב להבדיל את שבט הלוי, אם כי המעשה היה רק בשנה השנית, במפקד הראשון במדבר:
"...והנכון בעיני כי "בעת ההיא" השני כראשון (לעיל פסוק א), כי בעת שאמר לו פסל לך שני לוחות אבנים (שמות לד א), נתרצה לישראל ונצטוה על המשכן, ואז נתרצה גם לאהרן ונצטוה (שם כח ד) ועשו בגדי קדש לאהרן אחיך ולבניו לקדשו לכהנו לי, וצוהו במלואים, ולכך אמר כי אלעזר כהן תחת אביו, שהיתה בהם משחתם לכהונת עולם לדורותם. ועשה הבדלת כל השבט ענין אחד, כי מן היום ההוא היה לפניו שיהיו שבטו [=כל שבט לוי] נתונים נתונים לו לעבוד עבודת המשכן. או יאמר, כי שבט הלוי נבדל בעת ההיא להיות הכהנים מהם, כי גם הם נושאים הארון, וכן ויתנה אל הכהנים בני לוי הנושאים את ארון ברית ה' (להלן לא ט), והם שישרתו לשם ויברכו בשמו. וטעם עד היום הזה - בעבור כהונת אלעזר, כאומר אז הבדילם לשרתו ויהי כן עד היום הזה
".
הרמב"ן מבהיר את עצמו במקום אחר, שם הוא אומר כי: "לא היתה צוואת הפקידה של הלווים בהר סיני, כי בחירת בני אהרן לבדם היתה בהר סיני...אבל הלווים לא נצטווה בבחירתם בהר סיני רק במדבר סיני באהל מועד, כמו המצוה הנזכרת בבני ישראל
". כאן הרמב"ן אומר כי בדיבור הלווים נבחרו רק בשנה השנית, ולא בחטא העגל, אף שבחירתם עלתה במחשבה כבר בהר סיני. יוצא שלפי רש"י הלווים נבחרו לפני הכהנים, ואילו לפי הרמב"ן הם נבחרו אחריהם, וזה בגלל מחלוקתם לגבי הלויים קודם לכן.
דעת האב"ע היא כי הלויים נבחרו במחשבה ובדיבור יחד עם הכהנים, ובמעשה בשנה השנית: "כאשר דיבר ה' עם משה בהר סיני...אז נבחר שבט לוי, ואמר ה' למשה הקרב את שבט לוי, גם פרשת ואני הנה לקחתי
".
ג. הבכורות נבחרו ביציאת מצרים: "קדש לי כל בכור פטר כל רחם בבני ישראל...לי הוא
", והוחלפו במפקד הראשון במדבר, בשנה השנית.
גם לפני בנין המשכן, היתה להם עבודה, וכך מובא במסכת זבחים: "עד שלא הוקם המשכן - היו הבמות מותרות, ועבודה בבכורות, ומשהוקם המשכן - נאסרו הבמות, ועבודה בכהנים
". במילים אחרות, הבכורות עבדו בבמות שהיו לפני הקמת המשכן.
וגם בכתוב מצאנו מקרים כאלה, לדוגמא במזבח שבנה משה לאחר המלחמה בעמלק (שמות י"ז, טו), או במזבח שבנה משה תחת ההר (שמות כ"ד, ד): "וַיִּכְתֹּב מֹשֶׁה אֵת כָּל דִּבְרֵי ה' וַיַּשְׁכֵּם בַּבֹּקֶר וַיִּבֶן מִזְבֵּחַ תַּחַת הָהָר וּשְׁתֵּים עֶשְׂרֵה מַצֵּבָה לִשְׁנֵים עָשָׂר שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל: וַיִּשְׁלַח אֶת נַעֲרֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיַּעֲלוּ עֹלֹת וַיִּזְבְּחוּ זְבָחִים שְׁלָמִים לַה' פָּרִים:
"
לגבי זהות "נערי בני ישראל" יש הסכמה די רחבה: אונקלוס אומר כי מדובר בבכורות, וכך אומרים גם רש"י, רשב"ם וראב"ע. הרמב"ן מביא את דעתם ומוסיף כי "על דרך הפשט" נראה שמדובר ב"בחורי ישראל שלא טעמו טעם חטא
". מכאן מסיק הראב"ע כי הבכורות הם שהקריבו לפני העגל, כפי שהקריבו בכל טקס ציבורי אחר.
ד. לבסוף - הגמרא אומרת כי אהרן לא היה באותו מפקד של חילוף הלווים בבכורות. האם זה מסתבר מהפשט? לא הצלחתי למצוא רמז בכתוב, אבל זה הגיוני שהוא ובניו לא היו במפקד, שכן הם נבחרו כבר קודם, בלי קשר לחילופין עם הבכורים. בפסוקים ההקדשה של הלוויים נמצאת מיד לאחר סיפור תולדות אהרן ובניו, ולכן משמע כי הם לא נכללו במנין השני. כמו כן תפקידם מספיק שונה מזה של הלווים כדי להצדיק את זה שהם לא יחליפו זה את זה. יכול להיות גם שהדבר תלוי בדעות הפרשנים שראינו קודם לכן בעניין עיתוי בחירת הלווים והכהנים, שמשליך על יחסם זה לזה, אבל זה יהיה רק בגדר השערה.
מעניין כי החילוף של הבכורות בלווים, שנראה לנו לכאורה כמקביל (כלומר, הבכורות שווים ללויים), הוא בעצם לא כך. הרי התפקיד של הבכורות היה מקביל לתפקידם של הכהנים, ולא לזה של הלווים - הם הקריבו את הקרבנות, לעומת הלויים שרק שוררו, פתחו שערים, ושמרו את משמרת אהל מועד. בעצם בחילופין עם הלויים יש ירידת מדרגה בכך שעכשיו העבודה האמיתית מרוכזת ביד אנשים מיוחדים - בני אהרן - ולא ביד כל ישראל, ואפילו העבודות הזוטרות נמצאות ביד שבט מיוחד, במקום היות כל עם ישראל, דרך בניו הבכורים, "ממלכת כהנים". לאור כל זה גם די חשוב מתי נבחרו הכהנים ומתי הלויים.
לסיכום - ראינו קודם שלושה דגמים: כהנים ואח"כ לויים (רמב"ן), לויים ואח"כ כהנים (רש"י), או שניהם ביחד (אב"ע).
לפי הרמב"ן, הכהנים היו אמורים לעבוד במשכן גם כאשר הבכורים עדיין היו בתפקיד, כלומר הבכורים קיבלו "הורדה בדרגה" על לא עוול בכפם, לכאורה. הכהנים הם "לכתחילה", ורק הלויים הם "בדיעבד".
לעומת זאת לרש"י, הלויים החליפו את הבכורות עוד לפני שהיה קיים תפקיד הכהונה, ומסתמא היו אמורים לשאת גם את תפקידיהם של הכהנים, ולא להיות רק עוזרים לכהנים. משום מה הוחלט שמתוך שורות שבט לוי יהיה מעמד מיוחד שיעשה את העבודות היותר מקודשות, וכי שאר השבט יהיה רק עוזר לו. ואולי עוד נותרו כאן מספר נקודות למחשבה, לאור השיטות השונות לגבי תפקידיהם...
---