אנטישמיות = שנאה לשונה

קוד: אנטישמיות = שנאה לשונה בתנ"ך

סוג: בסיס

מאת: חגי הופר

אל:

בעקבות שיחה שניהלתי.

לא מזמן התייחסתי לשאלה – איפה אלוהים היה בשואה?:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t1503_1.html

ושם גם ניסיון להתייחס לסיבת התרחשותה. הפעם אפנה לשאלה קרובה לזו.

 

רבים וטובים שאלו את השאלה – מהו מקור האנטישמיות? הדעה הרווחת היא שאין לכך תשובה ברורה. ואולם, לפי דעתי ניתן לזהות תשובה אחת ברורה וכללית, שהיא המקור של השנאה בכלל ושל שנאת עמים וגזעים בפרט: השונות. זה אמנם דבר ידוע, אך יש להדגישו – השנאה מופנית, בדרך-כלל, כלפי השונה, האחר, הזר. לא בכדי שתי מילים אלו דומות: שונא ושונה. כי אתה שונא את השונה. לכן עמים נלחמים – כי העם האחר לא דומה לעם שלי, הוא אחר; הוא נראה אחרת, יש לו מנהגים אחרים וכן הלאה. כמובן שיש סיבות נוספות, כמו הטריטוריה והמשאבים. בעלי-החיים משתינים סביב מה שהופך לטריטוריה שלהם ומתקיפים את הפולש, ובני האדם דומים להם בזאת ולא מותרים מהם. אבל על פי רוב המותקף הוא השונה.

 

וכך קרה גם עם האנטישמיות: עם ישראל התאפיין מאז ומתמיד בנבדלותו:

במדבר כג9 : "הן עם לבדד ישכן ובגוים לא יתחשב "  

או, ידוע פחות:

ויקרא כ24: "ואמר לכם אתם תירשו את אדמתם ואני אתננה לכם לרשת אתה ארץ זבת חלב ודבש אני ה' אלהיכם אשר   הבדלתי   אתכם מן העמים "

וכן אומר המן:

אסתר ג8 : " ויאמר המן למלך אחשורוש ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם "  

פעם התייחסתי לפסוק זה כתמצית קדומה של האנטישמיות:

http://tora.us.fm/tnk1/messages/prqim_t3303_0.html

והנה גם כאן דתיהם "שונות", כלומר הם מתבדלים.

 

אין צורך לציין שכך אכן נהג עם ישראל לאורך כל גלותו, כלומר הוא התבדל. אמנם הייתה זו במקרים רבים גם גזרת השלטון, אך המתנצרים, למשל, הורשו לבוא בקהל ונטמעו בו. מלבד זאת שאין להכחיש שהעם עצמו בידל עצמו. גם לזאת כבר מקור בתנ"ך, בפסוק שלבדו היווה את העילה הישירה לרדיפות רבות:

דברים כג21: "לנכרי תשיך   ולאחיך לא תשיך למען יברכך ה' אלהיך בכל משלח ידך על הארץ אשר אתה בא שמה לרשתה"

מצד שני, יש להדגיש ולומר, כי המצווה המופיעה מספר הפעמים הרב ביותר בתורה מהי? שבת? כלל לא. איסור עבודת אלילים? באופן ישיר לפחות לא. אלא מצוות אהבת הגר והעזרה לו, המופיעה, אם אני זוכר נכון, 36 פעמים! הנה כי כן, התורה הייתה ערה לנטייה האנושית שהזכרנו וטרחה רבות לשרשה ולהשריש תחתיה ערכים של אהבה וחמלה.

ואולם, יש לומר כי עדיין מצויות בהסבר מספר בעיות, כגון: הרי לפני השואה כמות המתערים בגויים מקרב היהודים הייתה גדולה. סיסמת הנאורות של מנדלסון הייתה, כזכור: "היה יהודי בביתך ואדם בצאתך". אם כך גם כשאין התבדלות השנאה נותרת. כאן אולי יש נטייה לתת הסברים חלופיים, כגון: ישראל הוא העם הנבחר ולכן הוא נרדף. קנאה מובילה לשנאה. ואף שמעתי הסבר האומר, כי הגויים כועסים עלינו כאשר איננו משמשים כ"אור לגויים" כפי שתפקידנו להיות. כל אלה הם הסברים אפשריים, אך לא הכרחיים. ואת התמדת השנאה ניתן להסביר כהרגל שהשתרש ולכן קשה לעקרו. ההמשך הישיר של שנאה זו הוא ההתקפות על מדינת ישראל, אף כי כאן האויב הוא חדש, לא הנוצרים כי אם המוסלמים, והשנאה לישראל מוטמעת בכתביהם לא פחות. על כך אולי בהזדמנות אחרת.

.

וחז"ל אמרו שהר סיני נקרא כך משום שבאותו היום ירדה שנאה לעולם... באותו יום באה גם ההיבדלות.