נבואות לעתיד, בעיקר עם מספר

קוד: נבואות לעתיד, בעיקר עם מספר בתנ"ך

סוג: מאמר

מאת: חגי הופר

אל: hagaihof @ gmail.com

מאמר ניסיוני והתחלתי!

תגובה (כללית) למאמרו של אראל (והקישורים בו):

http://tora.us.fm/tnk1/tora/dvrim/hfrka.html

ובעיקר הקישור:

http://tora.us.fm/tnk1/kma/hvdlim2/jinuy.html

ובו הציטוט המקשה (על דברי הרמב"ם לפחות):

"על-פי ירמיהו יח: "רֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִנְתוֹשׁ וְלִנְתוֹץ וּלְהַאֲבִיד.  וְשָׁב הַגּוֹי הַהוּא מֵרָעָתוֹ אֲשֶׁר דִּבַּרְתִּי עָלָיו - וְנִחַמְתִּי עַל-הָרָעָה אֲשֶׁר חָשַׁבְתִּי לַעֲשׂוֹת לוֹ.  וְרֶגַע אֲדַבֵּר עַל-גּוֹי וְעַל-מַמְלָכָה לִבְנוֹת וְלִנְטוֹעַ.  וְעָשָׂה הרעה (הָרַע) בְּעֵינַי, לְבִלְתִּי שְׁמֹעַ בְּקוֹלִי - וְנִחַמְתִּי עַל-הַטּוֹבָה, אֲשֶׁר אָמַרְתִּי לְהֵיטִיב אוֹתוֹ", כלומר - נבואה יכולה להשתנות בכל מקרה, בין אם היא נבואה רעה ובין אם היא נבואה טובה".

 

ככלל אני חושב שתפקידו העיקרי והמהותי של הנביא הוא לא לומר את העתיד, כפי שנהוג לחשוב, אלא להוכיח את העם בדבר ה'. הגדת העתיד היא רק אפקט נלווה לזה, עוד כלי בארגז הכלים, והוא בא בדרך כלל בצמוד לאזהרה מוסרית, כגון: 'אם לא תחזרו בתשובה תבוא רעה כזו וכזו'. כל זה כמובן אינו פוטר אותנו מדיון במהות הגדת העתיד. בעניין זה נראה לי שהפרובלמאטיקה נשארה על כנה. אראל מציע שהנבואות הראשונות של הנביא מוכרחות להתקיים וזו הצעה מעניינת אך בשום מקום בכתובים לא מצאנו רמז לה. יתכן אף לומר שלמקורות שונים היו תפיסות נבואה שונות – ושהתפיסה שנבואה יכולה להשתנות היא מאוחרת יותר - אך אינני יודע עד כמה ואיך טענה כזו מסייעת לנו. הדבר צריך עוד עיון. ובכל זאת הצעה אחת: יתכן שהנביא יכול להיבחן על-פי נבואות עתיד 'נייטרליות', כלומר כאלה שלא מעורבים בהם אנשים ומוסרם, כגון – מחר ירד גשם (עוד לפני היות החזאים) וכיוב'. אך גם זאת בספר שהרי ירמיה בעימות עם חנניה בן עזור מבקש לבחון אותו על פי נבואה שכן מעורבים בה בני אדם ומעשיהם.

עד כאן דעתי בנושא זה.

אך בנוסף לזאת חשבתי שכדאי שתהיה רשימה של כל נבואות הגדת העתיד שבמקרא. אינני יודע אם רשימה כזו קיימת ובכל אופן לא מצאתי כזו. על כן אציע כאן נוסח חלקי שלה וכל המעוניין יוכל להשלימה. ככלל הרעיון עלה לי במטרה להוכיח את טענתי שנבואות העתיד אינן רבות ואינן עיקר. אם למתן את הדברים – כך הוא המצב לפחות (או יותר) אצל נביאי הכתב, 'נביאים אחרונים'. בנוסף, שמתי לב שפעמים רבות הנבואה לעתיד – שוב, בעיקר אצל נביאי הכתב – מציינת מועד מספרי מדוייק. אפנה לעובדה זו על-ידי הדגשת המספרים שבפסוקים.

אציין עוד שלא פרטתי את הנבואות לאחרית הימים המשותפות לכל, או כמעט כל, הנביאים, כפי שנאמר בגמרא:

"אמר רבי חייא בר אבא אמר רבי יוחנן: כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא לימות המשיח, אבל לעולם-הבא 'עין לא ראתה אלקים זולתך', ופליגא דשמואל דאמר, אין בין העולם-הזה לימות המשיח אלא שעבוד מלכויות בלבד" (סנהדרין צט.). (וראה גם ילקוט שמעוני רמז תקח).

(בהקשר זה ראוי לציין שלנוצרים יש רשימת נבואות מסודרת משלהם)

לבסוף אציין שמאמר זה הוא ניסיוני ועדיין לא הגעתי למסקנות חד משמעיות, אך אני מציע אותו בכל זאת בצורה הגולמית שלו ומבקש שיקבל יחס ככזה.

 

ובכן, סדר הנבואות לעתיד:

משה ניבא או יישם את מהלך ישראל במדבר ארבעים שנה. הוא אף מנבא שישראל יעזבו את ה' לאחר מותו. ואינני מתייחס לשתי רשימות הקללות שבתורה, שיש הרואים בהן נבואות לשתי הגלויות של ישראל.

שמואל ניבא את מות בני עלי במלחמה ואת הפסד ישראל בה. ואף לאחר מותו ניבא את מות שאול ובניו (ויש פה הקבלה מעניינת).

הוא גם ניבא לשאול מה יהיה ביום המלכתו ומהסיפור שם נראה שהיה רגיל לומר נסתרות.

קללת יהושע:

יהושע ו26: "וַיַּשְׁבַּע יְהוֹשֻׁעַ בָּעֵת הַהִיא לֵאמֹר אָרוּר הָאִישׁ לִפְנֵי ה' אֲשֶׁר יָקוּם וּבָנָה אֶת הָעִיר הַזֹּאת אֶת יְרִיחוֹ בִּבְכֹרוֹ יְיַסְּדֶנָּה וּבִצְעִירוֹ יַצִּיב דְּלָתֶיהָ" – וכך אכן היה לבסוף.

גזרת הנביא אליהו:

מלכים א יז1: "וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי מִתֹּשָׁבֵי גִלְעָד אֶל אַחְאָב חַי ה' אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר עָמַדְתִּי לְפָנָיו אִם יִהְיֶה הַשָּׁנִים הָאֵלֶּה טַל וּמָטָר כִּי אִם לְפִי דְבָרִי"

והודעת על סוף הגזרה:

מלכים א פרק יח :

מא וַיֹּאמֶר אֵלִיָּהוּ לְאַחְאָב, עֲלֵה אֱכֹל וּשְׁתֵה:  כִּי-קוֹל, הֲמוֹן הַגָּשֶׁם.  מב וַיַּעֲלֶה אַחְאָב, לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת; וְאֵלִיָּהוּ עָלָה אֶל-רֹאשׁ הַכַּרְמֶל, וַיִּגְהַר אַרְצָה, וַיָּשֶׂם פָּנָיו, בֵּין בִּרְכָּו.  מג וַיֹּאמֶר אֶל-נַעֲרוֹ, עֲלֵה-נָא הַבֵּט דֶּרֶךְ-יָם, וַיַּעַל וַיַּבֵּט, וַיֹּאמֶר אֵין מְאוּמָה; וַיֹּאמֶר, שֻׁב שֶׁבַע פְּעָמִים.  מד וַיְהִי, בַּשְּׁבִעִית, וַיֹּאמֶר הִנֵּה-עָב קְטַנָּה כְּכַף-אִישׁ, עֹלָה מִיָּם; וַיֹּאמֶר, עֲלֵה אֱמֹר אֶל-אַחְאָב אֱסֹר וָרֵד, וְלֹא יַעֲצָרְכָה, הַגָּשֶׁם.  מה וַיְהִי עַד-כֹּה וְעַד-כֹּה, וְהַשָּׁמַיִם הִתְקַדְּרוּ עָבִים וְרוּחַ, וַיְהִי, גֶּשֶׁם גָּדוֹל; וַיִּרְכַּב אַחְאָב, וַיֵּלֶךְ יִזְרְעֶאלָה.

הנבואה לאחאב, ששונתה, אך התקיימה לבסוף:

מלכים א פרק כא :

יז וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר.  יח קוּם רֵד, לִקְרַאת אַחְאָב מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל--אֲשֶׁר בְּשֹׁמְרוֹן; הִנֵּה בְּכֶרֶם נָבוֹת, אֲשֶׁר-יָרַד שָׁם לְרִשְׁתּוֹ.  יט וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, הֲרָצַחְתָּ, וְגַם-יָרָשְׁתָּ; וְדִבַּרְתָּ אֵלָיו לֵאמֹר, כֹּה אָמַר יְהוָה, בִּמְקוֹם אֲשֶׁר לָקְקוּ הַכְּלָבִים אֶת-דַּם נָבוֹת, יָלֹקּוּ הַכְּלָבִים אֶת-דָּמְךָ גַּם-אָתָּה.  כ וַיֹּאמֶר אַחְאָב אֶל-אֵלִיָּהוּ, הַמְצָאתַנִי אֹיְבִי; וַיֹּאמֶר מָצָאתִי--יַעַן הִתְמַכֶּרְךָ, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה.  כא הִנְנִי מֵבִי אֵלֶיךָ רָעָה, וּבִעַרְתִּי אַחֲרֶיךָ; וְהִכְרַתִּי לְאַחְאָב מַשְׁתִּין בְּקִיר, וְעָצוּר וְעָזוּב בְּיִשְׂרָאֵל.  כב וְנָתַתִּי אֶת-בֵּיתְךָ, כְּבֵית יָרָבְעָם בֶּן-נְבָט, וּכְבֵית, בַּעְשָׁא בֶן-אֲחִיָּה:  אֶל-הַכַּעַס אֲשֶׁר הִכְעַסְתָּ, וַתַּחֲטִא אֶת-יִשְׂרָאֵל.  כג וְגַם-לְאִיזֶבֶל--דִּבֶּר יְהוָה, לֵאמֹר:  הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ אֶת-אִיזֶבֶל, בְּחֵל יִזְרְעֶאל.  כד הַמֵּת לְאַחְאָב בָּעִיר, יֹאכְלוּ הַכְּלָבִים; וְהַמֵּת, בַּשָּׂדֶה, יֹאכְלוּ, עוֹף הַשָּׁמָיִם.  כה רַק, לֹא-הָיָה כְאַחְאָב, אֲשֶׁר הִתְמַכֵּר, לַעֲשׂוֹת הָרַע בְּעֵינֵי יְהוָה--אֲשֶׁר-הֵסַתָּה אֹתוֹ, אִיזֶבֶל אִשְׁתּוֹ.  כו וַיַּתְעֵב מְאֹד, לָלֶכֶת אַחֲרֵי הַגִּלֻּלִים--כְּכֹל, אֲשֶׁר עָשׂוּ הָאֱמֹרִי, אֲשֶׁר הוֹרִישׁ יְהוָה, מִפְּנֵי בְּנֵי יִשְׂרָאֵל.  {פ}

כז וַיְהִי כִשְׁמֹעַ אַחְאָב אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, וַיִּקְרַע בְּגָדָיו, וַיָּשֶׂם-שַׂק עַל-בְּשָׂרוֹ, וַיָּצוֹם; וַיִּשְׁכַּב בַּשָּׂק, וַיְהַלֵּךְ אַט.  {פ}

כח וַיְהִי, דְּבַר-יְהוָה, אֶל-אֵלִיָּהוּ הַתִּשְׁבִּי, לֵאמֹר.  כט הֲרָאִיתָ, כִּי-נִכְנַע אַחְאָב מִלְּפָנָי; יַעַן כִּי-נִכְנַע מִפָּנַי, לֹא-אָבִי הָרָעָה בְּיָמָיו--בִּימֵי בְנוֹ, אָבִיא הָרָעָה עַל-בֵּיתוֹ.

 

נבואת אלישע במלחמה (אין ציון זמן ולא יכול להיות משום שמדובר בהווה):

מלכים ב פרק ג :

טז וַיֹּאמֶר, כֹּה אָמַר יְהוָה:  עָשֹׂה הַנַּחַל הַזֶּה, גֵּבִים גֵּבִים.  יז כִּי-כֹה אָמַר יְהוָה, לֹא-תִרְאוּ רוּחַ וְלֹא-תִרְאוּ גֶשֶׁם, וְהַנַּחַל הַהוּא, יִמָּלֵא מָיִם; וּשְׁתִיתֶם אַתֶּם וּמִקְנֵיכֶם, וּבְהֶמְתְּכֶם.  יח וְנָקַל זֹאת, בְּעֵינֵי יְהוָה; וְנָתַן אֶת-מוֹאָב, בְּיֶדְכֶם.  יט וְהִכִּיתֶם כָּל-עִיר מִבְצָר, וְכָל-עִיר מִבְחוֹר, וְכָל-עֵץ טוֹב תַּפִּילוּ, וְכָל-מַעְיְנֵי-מַיִם תִּסְתֹּמוּ; וְכֹל הַחֶלְקָה הַטּוֹבָה, תַּכְאִבוּ בָּאֲבָנִים.  כ וַיְהִי בַבֹּקֶר כַּעֲלוֹת הַמִּנְחָה, וְהִנֵּה-מַיִם בָּאִים מִדֶּרֶךְ אֱדוֹם; וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ, אֶת-הַמָּיִם. 

ציון מספרי לא של זמן:

מלכים ב יג19: "וַיִּקְצֹף עָלָיו אִישׁ הָאֱלֹהִים וַיֹּאמֶר לְהַכּוֹת חָמֵשׁ אוֹ שֵׁשׁ פְּעָמִים אָז הִכִּיתָ אֶת אֲרָם עַד כַּלֵּה וְעַתָּה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים תַּכֶּה אֶת אֲרָם"

אלישע גם צווה לנבא זאת:

מלכים ב ח13: "וַיֹּאמֶר חֲזָהאֵל כִּי מָה עַבְדְּךָ הַכֶּלֶב כִּי יַעֲשֶׂה הַדָּבָר הַגָּדוֹל הַזֶּה וַיֹּאמֶר אֱלִישָׁע הִרְאַנִי ה' אֹתְךָ מֶלֶךְ עַל אֲרָם"

ציון זמן קלסי:

ישעיהו ז8: "כִּי רֹאשׁ אֲרָם דַּמֶּשֶׂק וְרֹאשׁ דַּמֶּשֶׂק רְצִין וּבְעוֹד שִׁשִּׁים וְחָמֵשׁ שָׁנָה יֵחַת אֶפְרַיִם מֵעָם"

נבואה שנדחתה וגם בה ציון מספרי:

ישעיהו לח1: "בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבוֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה אָמַר ה' צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה"

ישעיהו לח5: "הָלוֹךְ וְאָמַרְתָּ אֶל חִזְקִיָּהוּ כֹּה אָמַר ה' אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה"

נבואה מדינית-מורלית, שגם בסופה ציון זמן:

ירמיהו כ4: "כִּי כֹה אָמַר ה' הִנְנִי נֹתֶנְךָ לְמָגוֹר לְךָ וּלְכָל אֹהֲבֶיךָ וְנָפְלוּ בְּחֶרֶב אֹיְבֵיהֶם וְעֵינֶיךָ רֹאוֹת וְאֶת כָּל יְהוּדָה אֶתֵּן בְּיַד מֶלֶךְ בָּבֶל וְהִגְלָם בָּבֶלָה וְהִכָּם בְּחֶרֶב"

ירמיהו כה11: "וְהָיְתָה כָּל הָאָרֶץ הַזֹּאת לְחָרְבָּה לְשַׁמָּה וְעָבְדוּ הַגּוֹיִם הָאֵלֶּה אֶת מֶלֶךְ בָּבֶל שִׁבְעִים שָׁנָה"

נבואה ללא ציון זמן המופיעה פעמיים:

ירמיהו כו18: "מיכיה[מִיכָה] הַמּוֹרַשְׁתִּי הָיָה נִבָּא בִּימֵי חִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיֹּאמֶר אֶל כָּל עַם יְהוּדָה לֵאמֹר כֹּה אָמַר ה' צְבָאוֹת צִיּוֹן שָׂדֶה תֵחָרֵשׁ וִירוּשָׁלַיִם עִיִּים תִּהְיֶה וְהַר הַבַּיִת לְבָמוֹת יָעַר"

מיכה ג12: "לכן בגללכם ציון שדה תחרש וירושלם עיין תהיה והר הבית לבמות יער"

 

ציון זמן קלסי:

יונה ג4: "ויחל יונה לבוא בעיר מהלך יום אחד ויקרא ויאמר עוד ארבעים יום ונינוה נהפכת"

ודניאל הוא אלוף המספרים:

דניאל ט24: " שבעים שבעים נחתך על עמך ועל עיר קדשך לכלא הפשע ולחתם חטאות ולכפר עון ולהביא צדק עלמים ולחתם חזון ונביא ולמשח קדש קדשים"

דניאל יב7: "ואשמע את האיש לבוש הבדים אשר ממעל למימי היאר וירם ימינו ושמאלו אל השמים וישבע בחי העולם כי למועד מועדים וחצי וככלות נפץ יד עם קדש תכלינה כל אלה"

דניאל יב12: "אשרי המחכה ויגיע לימים אלף שלש מאות שלשים וחמשה"